OLIZARKA
מושבה חקלאית יהודית בנפת סארני, כ 7 ק"מ מצפון לתחנת הרכבת רפאלובקה.
אוליזרקה נוסדה כמושבה חקלאית יהודית בשנת 1849, בימי שלטונו של הצאר ניקולאי הראשון. במקום התיישבו כ 60 משפחות של יהודים כפריים בעלי אמצעים, שקיבלו 2,500 דונם מאדמת המדינה. אבל במשך השנים נתדלדל היישוב ועד שנת 1872 עזבו כמחצית מן התושבים ונשארו בו רק 32 משפחות. בשנת 1876 ביקרה ביישוב ועדה ממלכתית מטעם השלטונות הרוסיים כדי לבדוק את המצב במושבה, בתואנה שהיהודים אינם מעבדים בעצמם את אדמותיהם, נלקחו יותר ממחצית הקרקעות לרשות המדינה.
במיפקד של 1898 נמנו באוליזרקה 254 נפשות. ברשותם היו כ 1,200 דונם קרקע. החקלאות שימשה למפרנסים מקצוע משני. רובם עסקו במקצוע הבנאות בסביבה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בסוף שנת 1916, גורשו יהודי אוליזרקה מיישובם, אך חזרו כעבור מספר חודשים, לאחר מהפכת פברואר 1917.
במיפקד של 1921 נמנו באוליזרקה 321 יהודים, וכמספר הזה התגוררו ביישוב גם בשנות השלושים. רק מחצית מן המשפחות היו בעלי קרקעות. בסך הכל היו ברשותם 1,510 דונם. בשנת 1930 נעשתה חלוקה מחדש והאדמות חולקו בין המתיישבים באופן חוקי.
בשנות השלושים הייתה בכפר חנות אחת. מבין היהודים היו 3 חייטים, 2 סנדלרים ו 2 נפחים, אבל רוב המתיישבים מבני המקום עסקו בטייחות ובנאות. הם עבדו בעיקר בעיירות ובכפרים שבסביבה. בשל מיעוט הקרקע עקרו משפחות לרפאלובקה החדשה (תחנת הרכבת). חלק עלו לישראל. במושבה היהודית הסמוכה ז'לוצק היה קואופרטיב משותף לשתי המושבות, אך הוא עסק בעיקר במתן אשראי.
במלחמת העולם השנייה, בסוף השבוע הראשון של יולי 1941, נכבש האזור בידי הגרמנים. בימים שבין נסיגת השלטון ובין הקמת השלטון הגרמני ערכו אוקראינים מן הכפרים הסמוכים מסעות שוד ובזזו את הרכוש החקלאי ורכוש אחר, היכו והתעללו ביהודים. מה שלא נשדד הוחרם בידי הגרמנים. יהודי אוליזרקה הוכפפו למרות היודנראט ברפאלובקה.
ב 1 במאי 1942 הועברו יהודי אוליזרקה לגטו ברפאלובקה החדשה. בט"ז באלול תש"ב (29 באוגוסט 1942) הובלו בני אוליזרקה, יחד עם תושבי הגטו, לבורות שהוכנו מראש וכולם נרצחו.
האיזור שוחרר בראשית פברואר 1944.
ילקוט ווהלין יא' אלול תש"ט עמ' 15