Czartorysk
עיירה ותחנת רכבת בנפת לוצק
צ'ארטוריסק נזכרת לראשונה בשנת 1100, בעת שנפלה בחלקו של הנסיך דוד בן איגור, בזמן חלוקת הממלכה הרוסית הקייבית. בסוף המאה ה 14 נכללה בנחלאות האצילים לבית צ'ארטווריסקי, שקראו לעצמם על שם העיירה. לאחר מכן עברה כמה ידיים – משפחות לשצ'ינסקי ווישנייביצקי ומשנת 1725 הייתה בידי משפחת רדזיוויל. ביישוב נשתמרו חורבות ארמון ומבצר.
הידיעה הראשונה על יהודים היא משנת 1577. אז כבר היו לעיירה זכויות מגדבורגיות של עיר. יש לשער איפוא, שיהודים התיישבו בה עוד לפני אותו תאריך. במאה ה 16 הייתה צ'ארטוריסק עיירה גדולה. בשנת 1570 נמנו בה יותר מ 80 בתים ו 12 בעלי מלאכה, ובשנת 1583 – 130 בתים. בהתוועדות ועד גליל ווהלין שנערכה בהורוכוב בראשית שנת 1700 הוטל על היהודים מס גולגולת בסכום של 100 זהובים. סכום זה מעיד על כך שמספר היהודים היה קטן.
כשנסללה מסילת הברזל סארני קובל, בסוף המאה ה 19, נקבעה במרחק 10 ק"מ מן העיירה תחנת רכבת ששמה כשם היישוב. עם הזמן עברו יהודים מצ'ארטוריסק לגור בסביבת תחנת הרכבת ונוצר סניף לעיירה.
במלחמת העולם הראשונה, ביוני 1916, נמצאה העיירה בחזית ממש, יהודיה גורשו ובקרבות עלו בתי העיירה באש. לאחר שהתייצב השלטון הפולני, חזרו לעיירה רק רבע מתושביה היהודים. בשנות השלושים נמנו בה כמה מאות יהודים. הילדים למדו בבית הספר הפולני הממלכתי ואחר הצהרים השלימו את השכלתם היהודית העברית אצל מורים פרטיים. בצ'ארטוריסק נולדו וגדלו העיתונאי (ביידיש) יונה רוזנפלד והשחקן מיכאל וואקס.
צ'ארטוריסק נכבשה בידי הצבא הגרמני ב 28 ביוני 1941. יהודי העיירה רוכזו בגטו פתוח ונשלחו לעבודות כפייה בתחנת הרכבת ובכריתת עצים ביערות הסמוכים.
ביום י"א באלול תש"ב (24 באוגוסט 1942) רוכזו יהודי צ'ארטוריסק ונרצחו. רק 10 איש שברחו ניצלו וזכו להגיע ליום השחרור.
צ'ארטוריסק שוחררה בידי הצבא האדום ב 3 בפברואר 1944.
עפ"י פנקס הקהילות כרך ה'
ילקוט ווהלין ח' ניסן תש"ז עמ' 22