האיגוד העולמי של יוצאי ווהלין בישראל

World Association Of Wolynian Jews in Israel

סטרוקונסטנטינוב

Starokonstantinov
יידיש: אלטקאנסטאנטין; אוקראינית: Starokostiantyniv
מקום לפני המלחמה: עיר נפה במחוז קמנץ-פודולסקי (Kamenets-Podolsk), ברה"מ/אוקראינה
מקום בזמן המלחמה: רייכסקומיסריאט אוקראינה

בראשית המאה העשרים ישבו בסטרוקונסטנטינוב כ-9,200 יהודים. בשל תהליכי העיור והמודרניזציה בברית-המועצות בין שתי מלחמות העולם הצטמצם מספר היהודים בעיר, וערב מלחמת העולם השנייה ישבו בה כ-6,700 יהודים, שהיו אז שליש אוכלוסייתה.

בימי השלטון הסובייטי המשיכו רבים מיהודי העיר לעסוק במלאכה והתארגנו בקואופרטיבים של בעלי מלאכה. אחרים היו לפועלים ולפקידים במפעלים ומוסדות ממלכתיים, ואחדים פנו לחקלאות. בתקופה הסובייטית פעלו בעיר בתי ספר ממלכתי ביידיש, וזמן קצר פעלה בעיר גם ישיבה לא רשמית.

סטרוקונסטנטינוב נפלה בידי הגרמנים ב-8 ביולי 1941. ההתעללות ביהודי העיר ומעשי הרצח החלו מיד.

בסוף יולי 1941 נתמנה בסטרוקונסטנטינוב ועד יהודי ובו שלושה חברים ובהם עורכי הדין לנגר ושפריט (Shprit). הוועד היה אחראי לתשלום דמי כופר והספקת עובדי כפייה וכן סייע לגרמנים להחרים מהיהודים רכוש: אופניים, מכונות תפירה ועוד.

ב-3 באוגוסט שילחו הגרמנים כמה משאיות ובהן מאות יהודים מסטרוקונסטנטינוב למחנה צבאי גדול; לאחר התעללות קשה הפרידו את הקשישים והחולים משאר היהודים וירו למוות ב-439 יהודים, ואת היתר החזירו לעיר. באקציה נוספת בתחילת אוגוסט רצחו הגרמנים, בעזרת השוטרים האוקראינים, כ-800 יהודים ביער נובוגורודסקי (Novogorodskiy) הסמוך. עוד יהודים, בני האינטליגנציה המקומית, נרצחו לאחר מכן.

בסוף אוגוסט 1941 רוכזו היהודים שנותרו בעיר בגטו בחלקה הצפוני של העיר. הגטו גודר, ואנשי שירות הסדר היהודי שמרו בשער שלו.

היהודים נצטוו לשאת טלאי צהוב על בגדיהם, ועל בעלי המקצוע שבהם ציוו הגרמנים להוסיף גם סרט שחור. בעלי מקצוע שעבדו מבוקר עד ערב קיבלו תמורת עבודתם 100 גרם לחם ליום; האחרים לא קיבלו דבר וניסו להתקיים ממזון שהשיגו בסחר חליפין בחפצים. הצפיפות, הרעב והטיפוס גרמו תמותה גבוהה בקרב יהודי הגטו, וגם התאבדויות הפכו לתופעה שכיחה. באמצע 1942 גורשו לסטרוקונסטנטינוב יהודים רבים ממקומות יישוב בסביבה, בעיקר מגריצב (Gritsev), אוסטרופול (Ostropol) וסטרייה סיניאווה (Staraia Siniava).

בתחילת קיץ 1942 נרצחו סמוך לסטרוקונסטנטינוב כ-4,000 יהודים, מרביתם ככל הנראה מהמגורשים החדשים.
גטו סטרוקונסטנטינוב חוסל ב-29 בנובמבר 1942; שתי פלוגות מגדודי חיל הרגלים של הס"ס בשיתוף עם גדודי המשטרה 320 ו-304 אספו את כל יהודי המקום, גברים, נשים וילדים, הובילו אותם למקום ליד קולחוז נובוגורודסקי וירו בהם למוות.

מקור

יד ושם – האנציקלופדיה של הגטאות

ויקיפדיה