האיגוד העולמי של יוצאי ווהלין בישראל

World Association Of Wolynian Jews in Israel

וישגרודק

עיירה בנפת קרמניץ

וישגרודק נזכרת לראשונה בשנת 1481. היא הייתה אז רכוש האצילים לבית זבאראסקי. מהם עברה לרשות משפחות פוטוצקי, צ'אצקי ואחר כך למשפחות אחרות. ככל הנראה החלה להתפתח ליישוב גדול בראשית המאה ה 19, לאחר שנקבע בקרבתה הגבול בין רוסיה לאוסטריה, בעקבות חלוקת פולין. בני העיירה התקיימו מאספקת שירותים ואכסנה לסוחרים העוברים ממדינה למדינה וגם מהברחות.

לאחר שנסללה מסילת הברזל רובנה-לבוב, שעברה במרחק רב מן העיירה, נעצרה התפתחותה של וישגרודק.
בסוף המאה ה 19 היו היהודים כמחצית מתושבי העיירה. היו בה בית כנסת וכמה בתי מדרש. רוב היהודים נמנו עם החסידים, בייחוד חסידי טריסק, אבל היו בוישגרודק גם מעט חסידים של אדמו"רים מגאליציה. ערב מלחמת העולם הראשונה הוקמה בוישגרודק אגודה ציונית. בתקופת מלחמת האזרחים פעלו בסביבות וישגרודק כנופיות פורעים אוקראיניות. מפחד כנופיות אלה עזבו רוב יהודי העיירה את המקום ועקרו לקרמניץ ולעיירות אחרות בסביבה. משהתייצב השלטון הפולני חזרו רק חלק מן היהודים לעיירה.

במפקד שנערך בשנת 1921 התברר, שכמעט כל תושבי וישגרודק הם יהודים. מספרם ירד, הן מפני שרבים לא חזרו והן בגלל הגירה. היהודים עסקו במסחר זעיר ובמלאכה, חלקם נדדו בכפרי הסביבה עם מרכולתם וכלי עבודתם. בעיירה היו בית כנסת גדול, שני בתי מדרש וקלויז של חסידים.

מאמצע שנות העשרים פעל בוישגרודק בית ספר עברי "תרבות". הוא שימש מרכז תרבותי, שכן לידו התקיימו שיעורי ערב למבוגרים. פעלה ספרייה עממית והיה אולם קריאה, שנערכו בו ערבים ספרותיים, הרצאות וחוגי חובבים לדרמה.

בתחום הפעילות בלטו המפלגות הציוניות. תחרות עזה הייתה בין הציונים הכלליים על סיעותיהם ובין ה"התאחדות", שרוב חבריה היו סוחרים זעירים ובעלי מלאכה. בין תנועות הנוער התבלטו "השומר הצעיר" (משנות העשרים), "החלוץ", שכמה מחבריו עלו לארץ ישראל, ו"בית"ר".

וישגרודק נכבשה בידי הגרמנים בראשית חודש יולי 1941. ב 16 במרס 1942, כשהוקם הגטו בוישנייביץ הסמוכה, הועברו לשם יהודי וישגרודק. ב 11 באוגוסט 1942 נרצחו יהודי וישגרודק יחד עם יהודי וישנייביץ. רק יחידים ניצלו .

עפ"' פנקס הקהילות כרך ה'

ילקוט ווהלין יא' אלול תש"ט עמ' 23