פובורסק

POWORSK

יישוב בנפת קובל

פובורסק הייתה יישוב כפרי, שהשתייך בשנת 1577 לנחלותיו של הנסיך רומן סנגושקו, ומשנת 1583 לנסיך יאנוש זסלבסקי. יהודים לא ישבו בו. בסוף המאה ה 19, לאחר שנסללה מסילת הברזל סארני-קובל-בריסק ונקבעה במקום תחנת רכבת, קיבלה פובורסק מעמד של יישוב עירוני והותר ליהודים להתיישב שם. מספר התושבים היה אז 1,315 נפש.
יהודי פובורסק התפרנסו מסחר בעצים, מחנוונות וממלאכה.

פובורסק נכבשה בידי הצבא הגרמני ב 26 ביוני 1941. היהודים נשלחו לעבודות כפייה בכריתת עצים ובשירותים. בכמה בתים הוכן גטו שלא גודר. ב 29 באוגוסט 1942 הובאו לגטו בפובורסק יהודים מכפרי הסביבה ועל הריכוז היהודי הוטלה שמירה הדוקה של שוטרים אוקראינים. עוד קודם לכן התארגנה קבוצת מרי של 12 צעירים והכינה מפות ונשק, שכלל 3 רובים מתוצרת עצמית ונשק דמה (מעץ).

משנודע להם על ההסגר, עזבו חברי הקבוצה את פובורסק בהתגנבות יחידים והתרכזו ביערות הסמוכים. שם, תוך שבועיים, השיגו כולם נשק והיו מזוינים. בכ"ב באלול תש"ב (4 לספטמבר 1942) הובלו יהודי פובורסק למלניצה ושם נרצחו כולם.

קבוצת הצעירים שיצאה ליער הצטרפה במהרה לגדודו הסובייטי של קארטוכין שהשתייך לחטיבת הקולונל ברינסקי. בשל סכסוכים עם המפקד הועברה קבוצת פובורסק בראשות משה אדלשטיין לגדודו של קונישצ'וק (קרןק), במסגרת האוגדה הרובנאית שבפיקוד הגנרל בגמה.

פובורסק שוחררה בידי הצבא האדום ב-3 בפברואר 1944.

ילקוט ווהלין טז' – יז' חשון תשי"ג עמ' 48