קשיבקה

KASZOWKA

עיירה בנפת קובל

קשיבקה היא יישוב עתיק. יהודים ישבו בו עוד לפני גזירות ת"ח ות"ט. בשנת 1653, לאחר הפגיעות שנפגעו היהודים מהקוזאקים ומהטטרים, עדיין נמנו בקשיבקה 5 בתים של יהודים. עם הזמן התאושש היישוב היהודי ובהתוועדות גליל ווהלין, שנערכה בהורוכוב בינואר 1700, הוטל על קהילת קשיבקה, שהייתה כפופה אז לקהילה הראשית לוצק, מס גולגולת בסכום של 650 זהובים. היה זה סכום מן הגבוהים והוא מעיד על כך שהייתה במקום אוכלוסייה יהודית של כמה מאות נפש.
בשנת 1784 נמנו בקשיבקה 11 בתים של יהודים ו 30 נפשות שנפקדו. למעשה היה מספר היהודים גדול יותר. בשנת 1787 היו בקשיבקה 16 בתים ו 37 יהודים. יחד עם יישובי הסביבה נפקדו אז 120 יהודים.

בסוף המאה ה 19 ישבו בקשיבקה פחות מ 500 יהודים.

באמצע המאה ה 18 ישב בקשיבקה ר' מיכל, מייסד שושלת האדמו"רים מקשיבקה . בתו נישאה לר' יצחק שפירא מנסכיז', שהיה אדמו"ר ידוע משושלת אדמו"רי נסכיז' והתפרסם כ"בעל מופת". אולם שושלת קשיבקה נשארה בלתי ידועה בווהלין ובין שתי מלחמות העולם ישבו הרבנים שלה ברובנה, שם היה להם קלויז משלהם.

כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים התרוקנה העיירה מיהודיה.
במפקד שנערך בשנת 1921 נמנו בה רק 15 יהודים. היישוב עצמו הורד למעמד של מועצה כפרית.

על גורל יהודי קשיבקה בתקופת השואה ידוע שבינואר 1942 רצחה המשטרה האוקראינית המקומית את 20 היהודים האחרונים בקשיבקה.

עפ"י פנקס הקהילות כרך ה'