סנקביצ'ובקה

SIENKIEWICZOWKA

כפר ותחנת רכבת על מסילת הברזל לוצק-לבוב.
השתייכה לקהיליית (גמינה) צ'ארוקוב שבנפת לוצק.

לאחר שנסללה מסילת הברזל הנזכרת בסוף המאה ה 19 התפתח ליד התחנה יישוב של איכרים צ'כים וביניהם התיישבו כ 40 משפחות יהודיות. בין שתי מלחמות העולם הגיע מספר המשפחות היהודיות ל 120 בערך, שמנו כ 500 נפש. היהודים עסקו בסחר תבואות, בתיווך, במסחר זעיר וכמה מהם היו בעלי אכסניות. בסנקביצ'בקה היו בית כנסת ושוחט.
ביישוב הייתה פעילות ציונית וכמה חלוצים עלו לארץ ישראל. בשנת 1936 כשהתגברה האנטישמיות ניפצו בריונים מקומיים, מדי לילה במשך כמה שבועות, שמשות בבתי היהודים.

סנקביצ'ובקה נכבשה בידי הצבא הגרמני ב 26 ביוני 1941. בשבועות הראשונים לא היה במקום שלטון גרמני והיהודים היו נתונים לחסדי הממשל האוקראיני המקומי. בי"ח בתשרי תש"ב (9 באוקטובר 1941) ריכזו הגרמנים את כל היהודים (אקציה). יהודים רבים ברחו והסתתרו אצל הצ'כים. בסוף אותו חודש הועברו יהודי סנקביצ'ובקה לגטו בהורוכוב ונרצחו שם יחד עם בני המקום בכ"ב באלול תש"ב (8 בספטמבר 1942), בבורות שהוכנו ליד הכפר צ'וייב.

סנקביצ'ובקה שוחררה בידי הצבא האדום בראשית אפריל 1944. רק 15 מיהודי היישוב ניצלו, רובם הודות לצ'כי חסיד אומות העולם בשם קוזק.

עפ"י פנקס הקהילות כרך ה'

ילקוט ווהלין טז' – יז' חשון תשי"ג עמ' 46