נארודיטש (נרודיצ'י)

היישוב היהודי בנרודיצ'י הוא עתיק יומין. 
מתעודת בית משפט משנת 1683, בתקופת שלטון פולין העתיק, נראה שאז כבר היו תושבים יהודים בעיירה.
בשנת 1765 מנתה קהילה יהודית זו 241 משלמי מס גולגולת. במפקד הרוסי משנת 1847 חיו בה 978 יהודים ובשנת 1897 הגיע מספר היהודים ל-2054, מבין המספר הכללי של 4576 התושבים – 50% בערך.
העיירה נקראה בפי יהודים נארודיץ' ומנתה קרוב ל-3000 נפש ( כשש מאות משפחות ) יהודיות, שברובם הגדול עסקו בבורסקאות , מי כבעל עסק ומי כעובד אצל אחרים. לא חסרו שם גם חנוונים יהודים.
לכאורה עיירה ככל העיירות. לפי מבט ראשון, עיירה ווהלינית טיפוסית בחיצוניותה ובאורח חייה– בענייני הכלל ובעסקי הפרט של התושבים. ואף על פי כן עיירה לא רגילה שרב בה המיוחד והאופייני, בגלל המקוריות שנתגלתה באנשיה. 
התבלטו בייחוד לומדי התורה שבעיירה, היו אלה למדנים מובהקים. תלמידי חכמים מופלגים, יהודים תורניים ושלמים. שהצטיינו מי בחריפות ומי בבקיאות, ומי בשתי הסגולות הטובות שבחובשי בית המדרש גם יחד.
המשכילים שבעיירה אף הם לא נחשבו בינוניים, אלא בעלי שיעור קומה – אנשים שיצאו להם מוניטין בסביבה. כמה מהם היו למופת בידיעותיהם ובפעולותיהם. רובם התמסרו לרעיון הציוני ושקדו על איסוף כספים למטרות ציוניות ועל החדרת הציונות לחוגים רחבים.
נרודיצ'י הצטיינה גם בחסידים ואנשי שלומם של האדמו"רים מצ'רנוביל ומהורנוסטיפיל – השושלות שהתחלקו בשלטון ובהשפעה שם - תפסו מקום כבוד לא רק בעיירה עצמה, אלא בכל מקום ונחשבו על טובי החסידות שבאוקראינה.
היו בעיירה אנשים עשירים ולא חסרו בה כמובן גם עניים, אלא שבנידון זה לא היו אלה סתם אמידים מצד אחד ומחוסרי אמצעים מצד שני, כי אם עתירי נכסים ובעלי עסקים מבוססים, מכניסי רווחים בשפע, כגון מעמד הגבירים והנגידים שבעיירה ומאידך גיסא – בין דלת העם – אביונים ממש, קבצנים שבקבצנים. תלמידי החכמים והאנשים המשכילים שבעיירה האצילו מרוחם על בני העניים שמהם תצא תורה.
בנים אלה מהגיל הצעיר ביותר היו מצויים כבר בבתי מדרש, שוקדים על לימוד התורה יומם ולילה ומתאמצים לקנות דעת ולהצטיין. זהו שגרם לה לנרודיצ'י שתתפרסם גם באברכים מצוינים ושממנה יצאו מלמדים ומורים להרביץ תורה לילדי ישראל בעיירות ווהלין ובמחוזות רחוקים יותר.
בין בני הנוער הציוני שהפיץ את הרעיון הלאומי במקום, היו מכל החוגים, משכילים ושומרי מסורת עד הכיבוש הסובייטי.

בימי המהפכות והמבוכות שעברו על רוסיה ואוקראינה בשנות 1917-1919, לא נפגעו יהודי נרודיצ'י במיוחד ורק המחנות שעברו בה ניסו לשדוד את היהודים כדרכם אז.
אולם במלחמת העולם השנייה היה גורלם כגורל שאר היהודים בישובי ווהלין, העיירה נכבשה ע"י קלגסי היטלר ונאנחה קשה תחת שלטון הנאצים. החיים היו קשים מנשוא ולא ארכו הימים ובניה הוצאו להורג ולשמד.
תמה פרשת נרודיצ'י.
                                                                                            

עפ"י  ילקוט ווהלין ט'  עמ' 16-17,   הרב יונה הוכמן