מחבר: האיגוד העולמי של יוצאי ווהלין בישראל

פולונה (פולנאה)

שוכנת על הנהר חמיר. בימים רחוקים, תחת שלטון הפולנים הקדום, השתייכה למחוז לוצק. פולונה היא אחת הערים העתיקות ביותר בווהלין ובה ישבו כ-12,000 יהודים. המסחר פרח בה וענייני כלל-ישראל של החבל היו מסתדרים בתוכה. בגזירות ת"ח ות"ט התבצרו במבצרה יהודים ופולנים מהחבל ונלחמו בהיידמקים, אולם לא עמדו בפני צר ואויב והעיר נלכדה ע"י מחנות חמיל. […]

פולווארקי

כפר בקהיליית (גמינה) בורקי, בנפת קרמניץ הכפר פולווארקי שוכן כ-6 ק"מ דרומית-מזרחית לקרמניץ, בדרך העולה לקטרבורג. בפולווארקי התגוררו בין שתי מלחמות העולם בערך 20 משפחות של חקלאים יהודים. לא ידוע מתי התיישבו שם לראשונה. בחודשי הקיץ שימשו משקי היהודים מקומות הכשרה חקלאית לקבוצות של חלוצים שהתכוונו לעלות לארץ ישראל. בימי השואה הועברו יהודי פולווארקי לגטו […]

פובורסק

POWORSK יישוב בנפת קובל פובורסק הייתה יישוב כפרי, שהשתייך בשנת 1577 לנחלותיו של הנסיך רומן סנגושקו, ומשנת 1583 לנסיך יאנוש זסלבסקי. יהודים לא ישבו בו. בסוף המאה ה 19, לאחר שנסללה מסילת הברזל סארני-קובל-בריסק ונקבעה במקום תחנת רכבת, קיבלה פובורסק מעמד של יישוב עירוני והותר ליהודים להתיישב שם. מספר התושבים היה אז 1,315 נפש.יהודי פובורסק […]

סרניק

SERNIKI SERNIK לא ידוע מתי התחילו יהודים להתיישב בסרניק. למרות ההגבלות שהוטלו בשנת 1822 על ישיבת יהודים בכפרים, ולמרות שסרניק הייתה במעמד של כפר, נמצאו בה כבר אז יהודים לא מעטים. במפקד של 1897 נמצאו בסרניק, בתוך אוכלוסיה של 2,549 נפשות, 932 יהודים. בשנת 1903 שונה מעמדה של סרניק לעיירה ובכך הוסרו הגבלות על התיישבות […]

סנקביצ'ובקה

SIENKIEWICZOWKA כפר ותחנת רכבת על מסילת הברזל לוצק-לבוב.השתייכה לקהיליית (גמינה) צ'ארוקוב שבנפת לוצק. לאחר שנסללה מסילת הברזל הנזכרת בסוף המאה ה 19 התפתח ליד התחנה יישוב של איכרים צ'כים וביניהם התיישבו כ 40 משפחות יהודיות. בין שתי מלחמות העולם הגיע מספר המשפחות היהודיות ל 120 בערך, שמנו כ 500 נפש. היהודים עסקו בסחר תבואות, בתיווך, […]

סנובידוביץ'

SNOWIDOWICZE כפר ותחנת רכבת בנפת סארני, על מסילת הברזל סארני-אולבסק בין שתי מלחמות העולם הייתה בסנובידוביץ' תחנת גבול בין ברית המועצות לפולין. משום כך הותרה הכניסה אליה רק ברישיון מיוחד. במפקד שנערך בשנת 1921 נמנו בסנובידוביץ' 78 יהודים, מתוך אוכלוסיה של 1,289 נפשות. בשנות ה-30 התגוררו בכפר למעלה מ-20 משפחות יהודיות . היהודים עסקו בסחר […]

סמיגה

זהו שם תחנת הרכבת שבין קרמניץ וקמניצה. בסמיגה עמדה מנסרה גדולה ודרך התחנה נשלחו עצים מיערות הסביבה, ופקידים ופועלים לרוב עבדו במקום. כ-15 משפחות יהודיות גרו בסמיגה שנים רבות, שאף הן ינקו במידה מסוימת את קיומן מעסקי היערות ומהמנסרה, והיו מכובדות ע"י התושבים הלא-יהודים. מהמשפחות הידועות בסמיגה היו קלינגר ושפירא. גורל המשפחות היהודיות היה כגורל […]

סלישץ' זוטא

מושבה חקלאית יהודית, בערך 12 ק"מ דרומית-מזרחית לקוסטופול סלישץ' נוסדה בשנת 1851 על קרקע שנרכשה מבעל האחוזה פרושינסקי. נקנו אז 670 דיסיאטינות (6,800 דונם בערך) באמצעות מתווך יהודי בשם מיכאל ליטבק, שרשם את האדמה על שמו. דבר זה הביא להתדיינויות ממושכות בבתי משפט עד שהוסדר העניין והחלקות נרשמו על שם המתיישבים. בשנת 1897 ישבו בסלישץ' […]

סלובשנו

עיירה במחוז אוברוץ' כעשרים ק"מ מאוברוץ' שלוש עיירות הן, וכשלוש אחיות דומות היו וקרובות זו לזו : האחת – סלובשנה, השניה – וולדניק והשלישית – נורינסק. כעשרה ק"מ המרחק ביניהן וכעשרים ק"מ מעיר המחוז אוברוץ'. בימי הזעם ושינויי המשטר, ימי הפרעות האיומות באוקראינה, השתוללו מאד קלגסי פטליורה במחוז. באוברוץ' הייתה שחיטה גדולה, בסלובשנה ובנוריסק היו […]

סטרוקונסטנטינוב

Starokonstantinov יידיש: אלטקאנסטאנטין; אוקראינית: Starokostiantyniv מקום לפני המלחמה: עיר נפה במחוז קמנץ-פודולסקי (Kamenets-Podolsk), ברה"מ/אוקראינה מקום בזמן המלחמה: רייכסקומיסריאט אוקראינה בראשית המאה העשרים ישבו בסטרוקונסטנטינוב כ-9,200 יהודים. בשל תהליכי העיור והמודרניזציה בברית-המועצות בין שתי מלחמות העולם הצטמצם מספר היהודים בעיר, וערב מלחמת העולם השנייה ישבו בה כ-6,700 יהודים, שהיו אז שליש אוכלוסייתה. בימי השלטון הסובייטי המשיכו […]