קשיבקה

KASZOWKA עיירה בנפת קובל קשיבקה היא יישוב עתיק. יהודים ישבו בו עוד לפני גזירות ת”ח ות”ט. בשנת 1653, לאחר הפגיעות שנפגעו היהודים מהקוזאקים ומהטטרים, עדיין נמנו בקשיבקה 5 בתים של יהודים. עם הזמן התאושש היישוב היהודי ובהתוועדות גליל ווהלין, שנערכה בהורוכוב בינואר 1700, הוטל על קהילת קשיבקה, שהייתה כפופה אז לקהילה הראשית לוצק, מס גולגולת […]

קרפילובקה

KARPILOWKA כפר בנפת סארני, בערך 20 ק”מ מצפון מזרח לסארני בראשית המאה ה-20 היו בקרפילובקה 926 תושבים, וביניהם 7 משפחות יהודיות.במפקד שנערך בשנת 1921 נמנו בקרפילובקה 92 יהודים בתוך אוכלוסייה של 1,410 תושבים.עד השואה עלה מספר היהודים על 100. בתקופת השואה הועברו יהודי קרפילובקה לגטו סארני ונספו שם. עפ”י פנקס הקהילות כרך ה’

קרסילוב

עיירה השוכנת על הנהר סלוץ’ בקצה ווהלין על גבול פודוליה. קרסילוב הייתה עיירה קטנה טיפוסית, בדומה לכל העיירות שב”תחום המושב”. בקרסילוב היו 600 נפש. לפני שני דורות הייתה העיירה מפורסמת בבתי הבורסקי שלה. היו בה 24 בתי בורסקי, פרימיטיביים כמובן. השם קרסילוב היה שם לוואי המציין את טיב העור – “עור קרסילוב”. לכמה בורסקאים היו […]

קרמניץ

עיר נפה בדרום ווהלין KREMENETS קרמניץ היא יישוב עתיק יומין, שנבנה על דרכי מסחר בין גאליציה לליטא ובין פולין לקייב. הידיעות הראשונות על הישוב הן משנת 1064. קרמניץ עברה מיד ליד בין נסיכי רוסייה הקייבית, נשרפה פעמים אחדות ונבנתה מחדש. ידיעה ברורה על המקום (בכרוניקה האופטייבית) מצויה משנת 1226, אז ניסה המלך ההונגרי לכבוש גם […]

קריצ’ילסק

KRYCZYLSK כפר גדול בנפת סארני. במיפקד שנערך בשנת 1921 נמנו בקריצ’ילסק 100 יהודים. בתקופת השואה הועברו יהודי קריצ’ילסק לגטו בסטפן ושם נספו יחד עם יהודי המקום. עפ”י פנקס הקהילות כרך ה’

קרופייץ

Krupiec עיירה נפת דובנא, בקרבת רדזיבילוב. במאה ה 19 ישבו בקרופייץ כ 100 משפחות יהודיות.כיוון ששכנה בקרבת הגבול עם אוסטריה (גאליציה) והייתה בה תחנת גבול, הוטלו עליה הגבלות שונות ובשל כך נטשו אותה היהודים ולא שבו אליה עוד. בין שתי מלחמות העולם לא התגוררו יהודים בקרופייץ. עפ”י פנקס הקהילות כרך ה’

קראסנה

כפר ומושבה בערך 3 ק”מ מדרום ללוצק במפקד שנערך בשנת 1921 נמנו במושבה 312 יהודים ובכפר 92 יהודים. במחצית השנייה של שנות העשרים צורפה המושבה קראסנה כפרוור לעיר לוצק. בתקופת השואה היה גורלם של יהודי קראסנה כגורל יהודי לוצק. עפ”י פנקס הקהילות כרך ה’

קמני – ברוד

עיירה השוכנת במרחק כ-30 וירסטאות מזויהיל. קמני-ברוד הייתה עיירה כמעט כולה יהודית (רק נוצרים מעטים גרו במקום). בעצם היה זה כפר אבל היה עניין בדבר שייחשב לעיירה. היו בעיירה כ-150 משפחות יהודיות, ולהן רב, בית כנסת ומוסדות קהל. כמעט כל יהודי העיירה היו פועלים בבית החרושת הגדול לכלי חרסינה של זוסמן. גם הנוצרים שבמקום ובסביבה […]

קמין קושירסקי

KAMIN KOSHIRSKY לפי האנציקלופדיה הרוסית-סובייטית, נמצאת העיר על הנהר ציר (zyr), יובל של הנהר הגדול פריפיט (pripiet) וידועה כבר במאה ה-12 כעיירה בווהלין (wolyn) ידוע כי בימי גזרות ת”ח ות”ט (חמלניצקי ימ”ש) כבר היה קיים יישוב יהודי בקמין. שמנה אז כ-100 בעלי בתים וכולם נרצחו. העיירה הייתה מחוברת לדרום, לעיר קובל בפסי רכבת רגילים ולצפון […]

קליסוב

היהודים התיישבו בעיקר בשכונה שבקרבת התחנה. התעשיין פיינשטיין מקייב פתח במקום מחצבה של אבן בזלת. ערב מלחמת העולם הראשונה גרו שם כמה עשרות משפחות יהודיות. בשנת 1921 נמנו בקליסוב 142 יהודים, מספרם עלה בשנות השלושים ל 700 נפש בערך (כולל חברי הקיבוצים). תעשיינים יהודים הוסיפו למחצבות מחצבת חרסית חסינת אש ומנסרה. בשנת 1938 הלאימה הממשלה […]