מושבה חקלאית יהודית, בערך 12 ק"מ דרומית-מזרחית לקוסטופול
סלישץ' נוסדה בשנת 1851 על קרקע שנרכשה מבעל האחוזה פרושינסקי. נקנו אז 670 דיסיאטינות (6,800 דונם בערך) באמצעות מתווך יהודי בשם מיכאל ליטבק, שרשם את האדמה על שמו. דבר זה הביא להתדיינויות ממושכות בבתי משפט עד שהוסדר העניין והחלקות נרשמו על שם המתיישבים.
בשנת 1897 ישבו בסלישץ' 598 יהודים ו30 לא יהודים. ברשות החקלאים היהודים היו אז 535 דיסיאטינות (5,500 דונם בערך). כבר אז הייתה החקלאות עיסוק משני, ורבים התפרנסו ממלאכות כגון נגרות ובנאות בערים ובעיירות הסמוכות. בראשית המאה ה 20 התפרנסו מחקלאות רק 200 נפשות. על פי מיפקד שנערך בשנת 1921 התגוררו בסלישץ' 996 תושבים, מהם 663 יהודים. באמצע שנות השלושים התגוררו במקום בערך 120 משפחות יהודיות.
הקרקע הדלה והקשיים שנתקלו בהם המתיישבים בפיתוח המשק גרמו לכך שכמעט מחצית מן האדמות שנרכשו בזמנו נמכרו. גודל המשקים היה בין 20 ל 115 דונם. בעזרת חברת "אורט" נעשה ניסיון לפתח את ענף החלב בצורה קואופרטיבית, אך הדבר הצליח רק בחלקו (למשל , נעשה ניסיון לייצר גבינות קשות, אך הוא נכשל). לרוב היהודים היו מקורות פרנסה אחרים. בידיהם היו 12 חנויות ו 3 איטליזים. אחרים עסקו במלאכות והיו ביניהם 10 חייטים, 8 צבעים 4 נגרים, 4 בנאים, 2 נפחים ו 2 סנדלרים.
בין שתי המלחמות נכללה סלישץ' בנפת קוסטופול ויהודיה השתייכו לקהילת קוסטופול. בשנת 1928 נבחרו מטעמה 5 יהודים שייצגו אותה במועצת הקהילייה. נציג אחד מטעמה ייצג את יהודיה בהנהגת הקהילה בקוסטופול. במקום היו בנק קואופרטיבי מיסודו של "אורט", שסייע בידי החקלאים, וכן בית ספר יסודי פולני ממלכתי. מלבד זאת היו בעיירה שני בתי מדרש.
סלישץ' נכבשה בידי בצבא הגרמני בראשית יולי 1941. על יהודי המקום הוטלו גזירות, משק החי והציוד החקלאי הוחרמו. בי"ג באלול תש"ב (26 באוגוסט 1942) נרצחו כל יהודי סלישץ' . רק 20 איש ניצלו משום שברחו ליערות.
סלישץ' שוחררה בידי הצבא האדום בסוף ינואר 1944.
עפ"י פנקס הקהילות כרך ה'.
סלישץ' זוטא ילקוט ווהלין י' אלול תש"ט עמ' 26