סוקול

SOKUL

עיירה בנפת לוצק, על שפת הנהר סטיר.

סוקול היא עיירה עתיקה, שכבר במחצית השנייה של המאה ה 16 היו בה למעלה מ 300 תושבים. יהודים החלו להתיישב בסוקול בראשית המאה ה 17, שכן באמצע המאה כיהן בה ברבנות בנו של ר' יום טוב ליפמן הלר הנודע, שכיהן בשנות השלושים ברבנות בלודמיר. הקהילה היהודית נפגעה בגזירות ת"ח ות"ט ומספר היהודים התמעט עד כדי כך שהיא אינה מוזכרת ברשימת משלמי מס הגולגולת לשנת 1700, שאושרה בהתוועדות גליל ווהלין שנערכה בהורוכוב.

במחצית השנייה של המאה ה 18 נמנו בסוקול בערך 100 יהודים. מספר זה לא גדל בהרבה במאה ה 19.
מסילות הברזל, שנסללו בסוף המאה ה 19, עברו הרחק מסוקול ולכן לא סייעו לה לצאת מן הקיפאון הכלכלי.
בראשית המאה ה 20 היה בעיירה בית כנסת, רב , שוחט וחברה קדישא.

בימי מלחמת העולם הראשונה, בקיץ 1915, עברה החזית בקרבת מקום ויהודים עזבו את סוקול. העזיבה נמשכה בגלל פעולות הכנופיות בימי מלחמת האזרחים.

לאחר שהתבסס השלטון הפולני, ניסו 30 משפחות שנשארו לשקם את היישוב היהודי בסוקול. הם התפנרסו מסחר בעצים, מחנוונות וממלאכה. בשנות השלושים היה כאן קן של תנועת "השומר הצעיר".

אין בידינו פרטים על גורלם של יהודי סוקול בתקופת השואה.
ייתכן שהובאו לגטו רוזישץ' ונספו שם.

עפ"י פנקס הקהילות כרך ה'