NIESUCHOJEZE
עיירה בנפת קובל
נסכיז' הייתה שייכת במאה ה 16 לנסיכים ממשפחת סנגושקו. בשנת 1557 שילמו מס לאוצר המלוכה מ 40 בתים, ובשנת 1583 – מ 50 בתים. כלומר, ביישוב התגוררו אז בערך 500 נפש. יהודי נזכרים בנסכיז' לראשונה בשנת 1569. במאה ה 17 הייתה קהילת נסכיז' כפופה לקהילה הראשית לודמיר ובמאה ה 18 לקהילה הראשית קובל.
מלבד בקובל ישבו בני שושלת נסכיז' בסטוביחווה, באוסטילה ובסטפאן.
עזיבתם של האדמו"רים את נסכיז' בעיקר לקובל הוסיפה לירידה הכלכלית של העיירה
ולהתמעטות מספרם של היהודים בה.
נסכיז' הייתה יישוב קטן שרוב תושביו יהודים. הם השתייכו לקהילת קובל ובחרו בהנהגתה. בנסכיז' הייתה פעילות ציונית.
הגרמנים נכנסו לנסכיז' ב 27 ביוני 1941, מיד ניתנה הוראה שחייבה כל יהודי לענוד על השרוול סרט ועליו מגן דוד. על היהודים הוטלו עבודות כפייה ותשלומי כופר. כמו כן ניתנה הוראה למנות יודנראט, תנועת היהודים הוגבלה מאד והוטל עליהם עוצר לילה ארוך. גטו לא הוקם בעיירה. בראשית 1942 נאסרו 25 צעירות, הופשטו, הולקו וחלק מהן גם נאנסו. יחס השוטרים האוקראינים המקומיים ליהודים היה גרוע. הם היכו ביהודים, התעללו בהם וסחטו מהם כל מה שאפשר.
באחד מימי אוגוסט 1942 הקיפו 500 שוטרים אוקראינים את העיירה, היהודים רוכזו, הובלו אל בורות מחוץ ליישוב ונרצחו. כמה עשרות ברחו, 23 איש התחבאו בבונקר שהוכן באחד היערות.
בסוף 1943 נפגשו הבורחים עם פרטיזנים סובייטים ואלה העבירו אותם ליערות קרסין, למחנות המשפחה שבחסות חטיבת הפרטיזנים של ברינסקי. הצעירים הצטרפו לגדודי החטיבה ולחמו בשורותיה.
נסכיז' שוחררה בידי הצבא האדום במרס 1944.
עפ"י פנקס הקהילות כרך ה'