עיירה באוקראינה במחוז לבוב, לשעבר בחבל גליציה .
היישוב נזכר לראשונה ב 1081. בשנת 1241 נהרסה העיר ע"י בטו-חאן. ב 1546 קיבלה זכויות מגדבורגיות תחת השם ליוביץ'. בתקופה זו שלט בעיר סטניסלב ז'ולקייבסקי.
ב 1629 בשלטון סטניסלב קוניזפולסקי. חיילותיו של בוגדן חמלניצקי לא הצליחו לכבוש את העיר ונסוגו.
בתקופת גזירות ת"ח ות"ט הפכה העיירה למרכז של פליטים והחיים היהודיים היו מגוונים מאד עד מלחמת העולם השנייה.
יישוב יהודי גדול התקיים בברודי מתחילת המאה ה 17.
ב 1704 נקנתה העיר על ידי משפחת פוטוצקי. ב 1734 נהרס המבצר על ידי הרוסים אך נבנה שוב ע"י סטניסלב פוטוצקי.
בעקבות חלוקת פולין הראשונה ב 1772 , עברה העיר לאימפריה האוסטרו-הונגרית.
ב 1918 נכבשה על ידי פולין, ולפי הסכם ריגה צורפה לפולין ושויכה למחוז טרנופול.
ב 1939 צורפה לברית המועצות כחלק מאוקראינה.
ב 1941 נכבשה ע"י הגרמנים שהשמידו את רוב יהודיה.
ב 1944 לאחר קרבות קשים שהתחוללו בשטח העיר, שוחררה וחזרה לברית המועצות. משנת 1991 באוקראינה העצמאית.
ברודי התפרסמה כעיר של תלמידי חכמים ופוסקי הלכה ונודעה גם כמרכז של לימודי קבלה בזכות יושבי ה"קלויז" שלה, בשונה מבתי מדרש אחרים באותה תקופה שמומנו ע"י הקהילה, היה ה"קלויז" בברודי מוסד פרטי שנוסד ונוהל על ידי משפחה עשירה. ב"קלויז" ישבו באופן קבוע מספר מצומצם של תלמידי חכמים ולמדנים מופלגים, שהקדישו עצמם ללימוד תורה. יושבי ה"קלויז" התפרסמו בלימוד קבלה ובאימוץ מנהגי מקובלים.
בתחילת מלחמת העולם השנייה היו בברודי כ-10,000 יהודים. כאשר פולין נכבשה ברודי נפלה בידי הסובייטים, אך לאחר שבירת הסכם האי-התקפה עם הסובייטים (הסכם ריבנטרופ-מולוטוב) כבשו הנאצים את העיר.
בקיץ 1941 הוקם בעיר יודנראט ומיד החלו רציחות יהודים, כולל רציחת 250 אינטלקטואלים אשר נורו למוות ליד בית הקברות. מעט לפני כן הצטרפו רבים מהצעירים בעיירה לצבא הסובייטי, מה שהציל בדיעבד את חייהם.
ב 19 בספטמבר 1942 התקיים משלוח ראשון של כ-2,500 מיהודי ברודי למחנה המוות בלזץ (מחנה הריכוז הראשון שהוקם במסגרת מבצע ריינהרד), עוד בטרם הוקם במקום גטו.
לקראת סוף 1942 ועד 1 בינואר 1942 הכריחו הגרמנים את היהודים להתכנס בגטו צפוף אשר הכיל כ-9,000 יהודים, מתוכם 6,000 יהודים מתושבי העיר המקורית ובנוסף עליהם כ 3,000 יהודים נוספים מעיירות הסביבה. הצפיפות, הרעב והמחלות החלו לתת את אותותיהם. בעקבות מוות ומשלוח יהודים למחנות עבודה נותרו בגטו ברודי עד מאי 1943 בין 2,000 ל-3,000 יהודים.
אלו נשלחו רובם ככולם למחנה מיידנק והומתו שם.
במאי 1942 חוסל הגטו, תוך הצתת הבתים בהם הסתתרו יהודים בידי הנאצים ושותפיהם האוקראינים הלאומנים.
לאחר המלחמה חזרו ניצולי ברודי, רובם חיילים שהתגייסו בתחילת המלחמה לצבא הסובייטי, כ 200 ניצולים ממחנות פרטיזנים "משפחתיים" בסביבת ברודי, וכן מספר קטן של ניצולים שהסתתרו בבתי פולנים חסידי אומות עולם.
למרות הקרבות הקשים והמטרה לחסל כל זכר ליהודים, נותר בית הכנסת העתיק והמבוצר ברובו עומד על תילו עד היום.