בורמל

BORMEL

בורמל שוכנת במרחק של 14 ק"מ בערך מצפון לברסטצ'קה. עד המחצית השנייה של המאה ה-18 היתה בורמל כפר באחוזות המלך. בשנת 1782 קיבלו בעלי המקום מן המלך זכות מגדבורגית עבור בורמל. יש לשער שהיהודים התחילו להתיישב במקום זמן קצר לפני מועד זה. עד סוף המאה ה 19 גדל מספר היהודים ועלה על 1,000 איש. היהודים היו רוב גדול בקרב אוכלוסיית העיירה. הם עסקו אז במסחר יערות, בחכירת גני פרי מן האציל המקומי וכן במסחר זעיר ומלאכה.
בתקופה זו היו בה בית כנסת ושני בתי מדרש. האחד של חסידי אוליקה והשני של חסידי טריסק. מראשית המאה ה 20 פעלה בבורמל אגודה ציונית בשם "אגודת דוברי שפת עבר", שפיתחה פעילות ציונית נרחבת וייסדה בשנת 1902 ספרייה ציבורית. יחד עם אגודות דומות בעיירות הסמוכות ברסטצ'קה ולובצ'ובקה, ארגנו ציוני בורמל, בשנת 1908, את תנועת העלייה לארץ ישראל בשם "ארגון עולי בב"ל". בין העולים מבורמל היה יוסף וייץ, לימים מראשי הקרן הקיימת לישראל.
במלחמת העולם הראשונה נפגעה בורמל קשות. אחרי המלחמה החלו פעולות השיקום, אך הן התנהלו לאט. בשנים 1919-1922 פעל בבורמל בית ספר עברי "תרבות", אך הוא נסגר בפקודת השלטונות הפולניים. כל המאמצים לפתוח אותו מחדש עלו בתוהו. המוסד התרבותי היחיד שהמשיך בפעולה היתה הספרייה הציבורית, לידה פעל חוג חובבים לדרמה ונתקיימו ערבי קריאה והרצאות.

בבחירות לקהילות בשנת 1928 צורפה בורמל לקהילות מלינוב, טרוביץ, מרוויץ ונציגה נכלל בהנהלה המשותפת. כרבה של הקהילה המאוחדת כיהן רבה של טרוביץ ר' מרדכי נטע אקרמן.

החל משנות העשרים פעלו בבורמל קנים של, השומר הצעיר", "החלוץ הצעיר" וסניף של "החלוץ". אחר כך נוסדו קנים של "בית"ר" ו"גורדוניה".

בורמל נכבשה בידי הגרמנים ב-25 ביוני 1941, מיד נערך שוד, בעיקר בידי אוקראינים מקומיים, ונרצחו כמה יהודים. בפקודת הגרמנים הוקם יודנראט בן 7 איש, רובם עסקני ציבור לשעבר. צעירים נשלחו לעבודה ברובנה ובדובנא, ולא חזרו, כנראה נרצחו שם.

יהודי בורמל הועסקו בעבודות כפייה באחוזות ובכפרי הסביבה. מידי פעם נרצחו יהודים וקבוצות קטנות.
הגטו הוקם בקיץ 1942. ב 8 באוקטובר רוכזו יהודי בורמל, הובלו אל מחוץ לעיר ונרצחו. כמה עשרות מיהודי בורמל נדדו ביערות או הסתתרו עד יום השחרור באמצע מרס 1944.

עפ"י פנקס הקהילות כרך ה'.

סיפור של דוד ברנשטיין ניצול מבורמל:
ברנשטיין דוד, לשרוד ולספר: חול מלח ופלפל ; סיפור הישרדות הירואי של ניצול שואה. הוצאת המחבר

ספר יזכור (בתוך ספר ברסטצ'קה , עמ' 151)

ילקוט ווהלין י' אלול תש"ט עמ' 12