האיגוד העולמי של יוצאי ווהלין בישראל

World Association Of Wolynian Jews in Israel

אוסטרופוליה – אוסטרופול Ostropol

השם הרשמי של העיירה הוא אוסטרופול ומקומה בדרומה של ווהלין, בקרבת העיירה הידועה ליובאר, סמוך לגבול פודוליה.

אוסטרופוליה זכתה לפרסום רב על שום האגדות והסיפורים המתהלכים בעם מזה דורות על ר’ הרשל’ה מאוסטרופוליה, שסימל טיפוס מובהק של קבצן שמח ובדחן, וחי בעיירה זו לפני כמאה וחמישים שנה.

על עתיקותיו של היישוב היהודי בעיירה אין ידיעות מפורטות, אך ברור שיהודים גרו בה עוד לפני מאות שנים, לאחר שהיא נחרבה ע”י הקוזאקים ב-1648 (בגזירות ת”ח). עדים לכך הם בית הקברות הישן ובית הכנסת הגדול מהמאה הי”ז.

בית הכנסת היה בניין עץ עתיק, גבוה מאד הבנוי בסגנון מיוחד ובו עמד ארון קודש מיוחד במינו, חטוב ומקושט להפליא, מעשה ידי אמן.

ה”יבסקים” החריבו את בית הכנסת העתיק ואתו את ארון הקודש היקר הזה.

היישוב היהודי בעיירה החל לגדול מהמאה הי”ח. לפי ספירות רשמיות נמצאו בה בשנת 1765  122 יהודים, ב 1847  1417 יהודים וב 1897 2714 יהודים. בשנת 1914 היו בה כשמונה מאות משפחות יהודיות, בהן כ-3300 נפש, רובם ככולם עניים מרודים שחיו חיי דוחק, מלבד אחדים שאפשר היה לחשבם לאמידים, אך לא עשירים.

דלות שררה בעיירה והיא שגרמה להגירה לכרכים ואל מעבר לים. אך יצוין שבעיירה היו למדנים רבים בין הדור הישן ומשכילים לא מעטים בקרב בני הדור הצעיר. צימאון לתורה ולחכמה היה בעיירה והיא יכולה להיחשב כמקום של תורה וחכמה .

החסידות הכתה שורשים בעיירה, ומלבד בית הכנסת הגדול ובית המדרש היפה עם קלויז בצדו – עמדו בעיירה קלויזים של חסידי טריסק, מקארוב, זינקוב, ועליהם הקלויז של אברהמ’קה ובית התפילה של החייטים, ביחד כשמונה בתי תפילה ומקומות תורה.

מעסקי היהודים נבנו גם השכנים הגויים, מי מהובלה מי משרות ומי מעבודה, וע”י כך קנו לעצמם ר’ אברהמ’קי ואחרים שם טוב גם ביניהם, והם ברכו את היהודים מפרנסיהם ונוצרו יחסים טובים בין הגויים והיהודים. כשבאו ימי הדמים של חילות פטליורה, הייתה האוכלוסייה האוקראינית מגן ליהודי אוסטרופוליה, אך לא היה ביכולתם למנוע את הפרעות שערכו חיילי בודיוני (הגנרל הרוסי) בשנת 1919 ביהודי אוסטרופוליה, עת נשחטו שלושים יהודים ביניהם אנשים ידועי שם. כן נפצעו אז רבים ע”י הפורעים ורבים אחרים עזבו את עיירתם בעירום ובחוסר כל.

מ-3,500 יהודים שמנתה קהילת אוסטרופוליה מקץ המלחמה העולמית הראשונה בשנת 1918 נשארו לפי ספירה אחרונה משנת 1923 – רק 1,300 נפש, כי רבים ברחו והיגרו והעיירה התרוקנה כמעט  מיהודיה.

במצב זה ירדו גם החיים הציבוריים והכלכליים בעיירה.

ד”ר מתתיהו (מוני) קניז’ניק

ילקוט ווהלין י’ עמ’ 25

ילקוט ווהלין י”א עמ’ 17