OSOWA WYSZKA
מושבה חקלאית יהודית בגמינה מטידין, נפת קוסטופול.
נוסדה בשנת 1836, בימי הצאר ניקולאי הראשון, אז רכשו 137 יהודים מבריסק וסביבתה 28,950 דונם מבעלת אחוזה וולבסקה.
עד סוף המאה ה 19 גדל מספר היהודים ובשנת 1896 הוא הגיע ל 577 נפש, אבל שטח הקרקע הצטמצם.
בשנת 1912 עוד התפרנסו רוב יהודי אוסובה מחקלאות. באמצע שנות השלושים השתנה המצב ורק 115 משפחות מתוך 150 המשפחות שהתגוררו במושבה היו בעלי קרקע.
באותה עת היו באוסובה בית מלאכה לעשיית לבנים, טחנות קמח, בית חרושת לעיבוד עורות, 18 חנויות, 6 חייטים, 5 סנדלרים, 4 נפחים, 3 נגרים, ו2 זגגים. בעלי החנויות ובעלי המלאכה מצאו את פרנסתם מיושבי הכפרים בסביבה.
באוסובה היו 3 בתי מדרש ובית ספר יסודי אחד. היו בה רב ושני שוחטים. מסוף שנות העשרים פעלו בה קנים של "החלוץ", "השומר הצעיר" ו"בית"ר", אך אלה נסגרו בפקודת השלטונות, שחשדו בראשי הסניפים שהם קומוניסטים. שבע משפחות של חקלאים עלו לארץ ישראל במסגרת "עליית צדיקוב".
אוסובה נכבשה בידי הגרמנים בימים הראשונים של יולי 1941. בסוף אותה שנה הוקף חלק מן הבתים בתיל דוקרני ונוצר מעין גטו ששמרה עליו המשטרה האוקראינית.
יהודי אוסובה המשיכו לעבד את שדותיהם תחת פיקוח השוטרים וצעירים נשלחו למחנה העבודה בקוסטופול. בחודש אוקטובר 1942, לאחר שנאספו היבולים מהשדות, אספו הגרמנים את יהודי המושבה, הצעידו אותם ברגל ליאנובהדולינה ומשם ברכבת לקוסטופול ושם רצחו את כולם.
לפני החיסול התלקטה ביערות הקרובים לאוסובה קבוצה של 30 צעירים בפיקודו של יצחק זקוסקה. יצחק שירת בצבא הסובייטי, נפל בשבי הגרמנים ליד סמולנסק, ברח וחזר לאוסובה. כיוון שחשדו בו שהוא צנחן סובייטי, ברח שוב והסתתר ביערות. בזמן החיסול הצטרפו אליו גם נשים וילדים. באחת הפעולות, לאחר חיסול הגטו, העלו חברי הקבוצה באש את בתי היהודים ולקחו משוטרים אוקראינים את נשקם. במצודים הראשונים נפלו רבים מן הלא-לוחמים מידי הגרמנים.
באפריל 1943 מנתה היחידה 63 איש. בסוף אותו חודש נערך קרב עם הגרמנים ובמהלכו נפלו 29 איש. במאי של אותה שנה הצטרפה הקבוצה ליחידת פרטיזנים רוסיים לא ידועה ויחד אתה הצטרפו מאוחר יותר לגדוד "מוות לפאשיזם" של האוגדה הרובנאית הראשונה, בפיקודו של הגנרל ואסיל בגמה.
אוסובה שוחררה בסוף ינואר 1944.
ביערות ובמחבואים ניצלו בערך 15 מיהודי המקום.
עפ"י פנקס הקהילות כרך ה'
ילקוט ווהלין ב' תש"ה עמ' 25