פרטיזנים ולוחמים
יהודי ווהלין תחת כיבוש

רקע

 

השמדת יהודי ווהלין

 

חבל ווהלין (wohlyn) משתרע בצפון מזרח אוקראינה, בין הנהרות בוג Bug במערב ופריפיט Pripiet בצפון. בצפון משתרעת שפלת פולסיה Polesie , שהיא שפלת אגמים, ביצות ויערות המשתרעת על פני קילומטרים רבים.

בהסכם ריגה (1921) חולק חבל ווהלין בין ברית המועצות לבין פולין שקיבלה עצמאות. האזור היה מיושב ברובו על-ידי אוקראינים וכן על-ידי מיעוטים נוספים ביניהם יהודים ופולנים. 
עם פרוץ מלחה"ע השנייה ובהתאם להסכם ריבנטרופ - מולוטוב, מאוגוסט 1939, סופח חבל ווהלין לבריה"מ וניתן לו הכינוי אוקראינה המערבית. ב 22  ביוני 1941 עם התקפת גרמניה הנאצית, במסגרת מבצע ברברוסה, תוך ימים ספורים נכבש האזור על-ידי הנאצים. באותה העת בחבל ווהלין המערבי התגוררו כ 250,000 יהודים, שהיו פזורים במאות ישובים, ערים וכפרים.
מיד עם כניסת הגרמנים החלו רציחות של יהודים בסיוע האוקראינים. החל מה 1 בספטמבר 1941 רוכזו יהודי ווהלין בגטאות, חויבו לענוד טלאי צהוב, לעבוד בעבודות כפייה, ולהקים יודנראטים. במהלך החודשים ספטמבר-נובמבר
1941 נערך "גל אקציות" שבמהלכו נרצחו כ 20% מיהודי ווהלין. בעקבות "וועידת וואנזה" וההחלטה שהתקבלה על ביצוע תכנית "הפתרון הסופי" בינואר 1942, החל ביוני של אותה השנה רצח וחיסול של יהודי ווהלין והוא נמשך עד סוף שנה זו. ההשמדה התבצעה על-ידי השלטון המקומי בסיוע המשטרה האוקראינית וכן על-ידי קבוצת איינזצגרופן, שהוקמו למטרה זו.
במהלך הקיץ נרצחו כ 80% מיהודי הגטאות (כ 200,000 נפש). שיטת ההשמדה של יהודי ווהלין הייתה בבורות הריגה. הם הוצעדו מהגטאות אל בורות הריגה שהוכנו מבעוד מועד ושם נרצחו.

שיטת רצח זו הייתה שונה מזו שבפולין ובמערב אירופה שבהן היהודים הובאו אל מחנות ריכוז והשמדה.
בסוף הקיץ בגטאות נשארו קבוצות קטנות של יהודים שנוצלו לביצוע עבודות כפייה. קבוצות אלה נרצחו בסתיו 1942 .

ההערכה היא כי עם תום המלחמה שרדו רק  כ 4,000 יהודים מחבל ווהלין.