קליסוב

היהודים התיישבו בעיקר בשכונה שבקרבת התחנה. התעשיין פיינשטיין מקייב פתח במקום מחצבה של אבן בזלת. ערב מלחמת העולם הראשונה  גרו שם כמה עשרות משפחות יהודיות. בשנת 1921 נמנו בקליסוב 142 יהודים, מספרם עלה בשנות השלושים ל 700 נפש בערך (כולל חברי הקיבוצים).  תעשיינים יהודים הוסיפו למחצבות מחצבת חרסית חסינת אש ומנסרה. בשנת 1938 הלאימה הממשלה הפולנית את המחצבות ואת המנסרה.

בתמוז תרפ"ד (1924) יסדו כמה חלוצים מקליסוב ומסארני הקרובה קיבוץ הכשרה של "החלוץ", שחבריו הועסקו במחצבה ואחר כך במפעלים האחרים. בסוף אותה שנה עלו חלק מהחברים לארץ ישראל. במקומם באו חברי "החלוץ" מיישובים אחרים בווהלין.

עד מהרה הפך "קיבוץ חוצבי האבנים בקלוסובה" להיות המרכז להכשרות "החלוץ" בפולין כולה. בשנות השלושים הקימה גם תנועת בית"ר קיבוץ הכשרה בקליסוב. קיבוץ ההכשרה של "החלוץ" בקליסוב התקיים 13 שנים ועברו דרכו בערך 8,000 חלוצים, שרובם עלו לארץ ישראל והיו מבוניה.

 

יהודי קליסוב השתייכו לקהילה האזורית של סארני.

 

בתקופת השואה רוכזו היהודים בגטו פתוח. ב 27 באוגוסט 1942 בבוקר הועלו על רכבת והוסעו לסארני, למחנה "פולסקה". שם נרצחו, יחד עם יהודי המקום והאיזור,

ב 28 באוגוסט 1942.

 

  

עפ"י פנקס הקהילות כרך ה'


קליסוב – קליסובו  ילקוט ווהלין י' אלול  תש"ט  עמ' 21 http://www.wolyn.org.il/collection-232

המועד האחרון להגשת נושאים לכתיבת עבודות הנצחה - 31 במאי 2017
כתב עת לענייני שואה, תקומה, זכרון והנצחה בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל