הושץ

 האשט, הושץ  Hasht Hoshcha

 

עיירה בנפת רובנה

 

הושץ' שוכנת על גדת הנהר הורין, סמוך לכביש המהיר דובנה ז'יטומיר-קייב.

זהו יישוב עתיק בנחלתם של נסיכי רוסיה הקייבית, ואחר כך רכוש משפחת הוסקי.

בשנת 1495 קיבלו בעלי המקום זכות לקיים כמה ירידים שנתיים. לא ידוע מתי הייתה ראשית היישוב היהודי בהושץ', אך אפשר לשער שהיה זה במחצית השנייה של המאה

ה 16. קהל הושץ' היה כפוף לקהילת אוסטראה. בתקופת גזירות ת"ח ות"ט נפגעו יהודי המקום ולאחר מכן חזרו ושיקמו את הישוב. בהתוועדות הורוכוב שנערכה בשנת 1700 הוטל על יהודי הושץ' מס גולגולת בסך 140 זהובים, סכום המעיד על מספר קטן של יהודים.

בשנות ה 60  של המאה ה 19 מתוארת הושץ' כשרויה במצב של קיפאון. ב 32 בתים התגוררו כ 300 יהודים ומלבדם  היו בהושץ' באותה תקופה 428 נוצרים, רובם חקלאים. בתי העיירה ובית הכנסת היחיד היו בנויים עץ ולא אחת היו קורבן לשריפות הרבות שפרצו במקום.

בראשית המאה ה 20 נוסדה ספרייה עברית והיא הפכה להיות מרכז הפעילות הלאומית. כל זה נקטע עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בראשית 1915 פונו יהודים רבים מן העיירה והיא הייתה למרכז צבאי חשוב. הפעילות הציבורית התחדשה לאחר מהפיכת פברואר 1917. במלחמת האזרחים שניטשה אחר כך, נפגעו יהודי הושץ' רק מעט. הם השכילו להקים ועד שדאג להכין מראש כספים וחפצים לשם תשלום שוחד וכופר נפש. כמו כן הוקמה במקום הגנה עצמית שחבריה היו צעירים מקומיים והם שמרו על ביטחונם של היהודים. בימי שלטונו של פטלורה (הדירקטוריה) היו מקרי שוד, יהודים נפצעו והשליטים סחטו מן היהודים סכומי כסף בתור כופר.  בכפרי הסביבה אף נרצחו כמה יהודים.

כשנכנסו החיילים הפולנים בפעם הראשונה לעיירה הם התעללו ביהודים, בעיקר גזזו את זקניהם. ביולי 1920 התחולל סמוך לעיירה קרב בין הבולשוויקים לפולנים. מן ההפגזות נהרגו שני יהודים.

לאחר מהפכת פברואר 1917 חודשה בעיירה פעילות ציבורית ענפה. נוסד ועד של

" צעירי ציון", שהחל בפעילות תרבותית, ארגן שיעורי ערב בעברית לבני הנוער ופתח גן ילדים עברי. בשנת 1918 יסד הוועד בית ספר עברי. בשנת 1920 נוסד סניף "החלוץ" במקום וחבריו יצאו להכשרה חקלאית אצל איכרים יהודים בכפר מטוויבקה.

במוצאי פסח 1921 עלו ארבעה חלוצים מבני הושץ' לארץ ישראל.

 

בין שתי מלחמות העולם, השתפר המצב הכלכלי, שכן צבא פולני רב השתכן בסביבה והיווה מקור פרנסה חשוב לסוחרים הזעירים ולבעלי המלאכה. אלה מצאו גם פרנסה בירידים השבועיים שנערכו בהושץ' ובישובי הסביבה. כדי לסייע לכלכלת היהודים יסד בן העיירה, הנדבן אברהם מאזר מארצות הברית בשנת 1925 קופת גמ"ח, שהונה הגיע ל-20,000 זהובים. בשנת 1928 הקים ארגון בעלי המלאכה (שנוסד בשנת 1927) "בנק בעלי מלאכה", שהיה למעשה קופת גמ"ח. ארגון זה עשה רבות למען חבריו, טרח להשיג עבורם תעודות אומן ממלכתיות, עסק במפעלי עזרה הדדית ואף הצליח להכניס את נציגיו להנהלת הקהילה ולמוסדות ציבור אחרים. מלבד סוחרים זעירים ובעלי מלאכה היו בהושץ' גם כמה סוחרים גדולים ובעלי טחנות קמח.

 

הושץ' הייתה מועצה מקומית. רוב חבריה היו יהודים ובשנות השלושים אף עמד בראשה יהודי. המועצה סללה את הרחובות והתקינה תאורת חשמל. בשנת 1921 היו בהושץ' כמה רופאים וזמן מה אחר כך הקים כאן הצבא הפולני בית חולים משוכלל. הרופאים המקצועיים שעבדו  בבית החולים טיפלו גם באוכלוסיה היהודית, תמורת תשלום.

בעיירה היו שלושה בתי כנסת. העתיק שבהם היה זה המכונה "הגדול", שנבנה לפני 200 שנה בערך. מלבדו היה גם בית המדרש הגדול, שבו התקיימו האסיפות, ההרצאות והאירועים הציבוריים. השלישי היה בית תפילה קטן.

בהשפעתו של הרב יוסף למדן ובתמיכת "חברת מפיצי ההשכלה, נוסדה "הספרייה הציבורית" . אחריו כיהן הרב צבי יהודה לייב רבינוביץ, שניספה בשואה.

גן הילדים העברי שנוסד בשנת 1917 פעל בהפסקות קצרות עד ספטמבר 1939. בית הספר העברי, שצורף בשנת 1929 לרשת "תרבות", נאבק על קיומו. רק בשנת 1932 זכה לבניין משלו. בשנת 1935 למדו בו בערך 120 תלמידים. לידו התקיימו במשך זמן מה שיעורי ערב לעברית למבוגרים.

בתקופת השלטון הפולני הסתעפה הפעילות הציונית. לאחר "צעירי ציון" נוסדו בהושץ' סניפים של הציונים הכלליים, פועלי ציון וצ"ס, "המזרחי" והרוויזיוניסטים.

בשנת 1920 נוסד סניף של "החלוץ", בשנת 1923 הוקם קן "השומר הצעיר" ובשנת 1930 הוקמו קנים של גורודוניה , "בית"ר" ועוד.

 

כיוון שהושץ' הייתה סמוכה לגבול הפולני סובייטי מלפני 1939, התרכזו בה בשבוע הראשון למלחמה פליטים רבים, בעיקר כאלה שברחו מרובנה. ב 29 ביוני 1942 הפציץ חיל האוויר הגרמני את העיירה. בתים רבים נהרסו ו 165 יהודים נהרגו. ב 4 ביולי נכנס הצבא הגרמני להושץ' וחייליו החלו בחטיפות לעבודה וברציחות. מתוך 40 יהודים שנלקחו לתיקון הגשר על הנהר הורין נורו למוות 10. בימי הכיבוש הראשונים הוטלה החובה לשאת את אות ההיכר היהודי ומונה יודנראט בן 7 חברים. שלושה מחבריו היו צעירים ושימשו כנראה שוטרים. היהודים נצטוו להתרכז בחלק אחר של העיירה, אך לא נכלאו מאחורי גדר.

בהושץ' נערכו שלוש אקציות חיסול. המבצעים היו אנשי משטרת-העזר האוקראינית, ועליהם פקדו כמה אנשי אס"דה מרובנה. באקציה הראשונה , שנערכה בד' בסיוון תש"ב (20 במאי 1942), נרצחו 400 איש, בשנייה, שנערכה בי"ד בתשרי (25 בספטמבר 1942), נספו 350 איש, בשלישית, שנערכה בה' כסלו  תש"ג (14 בנובמבר 1942), נהרגו 123 איש. לאחר מכן הושארו במעין מחנה עבודה כ 20 בעלי מקצוע נדרשים ואלה הומתו רק בי"ד בתמוז תש"ג (17 ביולי 1942).

 

 בכל האקציות היו בריחות. הקבוצה הגדולה ביותר, 17 איש, ברחה מן האקציה השלישית ומצאה מסתור אצל פולנים. בין הבורחים מן האקציה הראשונה היה פרץ גולדשטיין, חנווני, שאשתו ובתו נספו. הוא הסתתר אצל משפחה פולנית בשם קאפר בכפר הלובוצ'ק. בזמן שישב במחבוא רשם גולדשטיין את כל מה שעבר עליו בגטו ובמחבוא ודברים ששמע על יישובים אחרים. כשהחל בראשית 1942 הטבח של הפולנים בידי האוקראינים הלאומנים נאלצה משפחת קאפר לעזוב את הכפר, גולדשטיין בחר לחזור להושץ' למחנה בעלי המקצוע ואת זיכרונותיו הפקיד בידי הפולנים. הוא נרצח ביולי 1943.

 

הפולנים עברו לאחר המלחמה לפולין ושם מכרו את כתב היד ליהודים. לימים פורסם כתב היד בספרי הזיכרון של הושץ'. ביידיש (המקור) ובעברית. זהו אחד מן המסמכים הבודדים המתארים את האירועים ואת האווירה שהיו בגטו קטן. בין היתר מסופר שם על צעירי הושץ' שניסו להתארגן למרי ולבריחה המונית, אך הדבר לא עלה בידם.

 

הושץ' שוחררה ב 18 בינואר 1944.

כעשרים יהודים שהתחבאו ניצלו. הם חזרו לעיירה, אך בשל איבת האוקראינים ואי הרצון שגילו השלטונות לאסור ולהעניש את הרוצחים ומשתפי הפעולה, הם עברו לרובנה, ומשם שבו לפולין במסגרת הרפטריאציה והיגרו למדינות המערב.

 

עפ"י פינקס הקהילות ה'

 

ספר יזכור:


http://yizkor.nypl.org/index.php?id=2190

 

אתר מורשת  יהדות פולין:

 

http://www.moreshetyahadutpolin.org/glossary/110.html

 

 

מצבת הנצחה בבית העלמין בקרית שאול:

 

http://www.kadisha.biz/showitem.aspx?levelId=59581&itemId=246&template=6

 

ילקוט ווהלין טז' – יז'  חשון תשי"ג  עמ' 28

collection-230


ילקוט ווהלין יא' אלול  תש"ט  עמ' 28 

collection-231


המועד האחרון להגשת נושאים לכתיבת עבודות הנצחה - 31 במאי 2017
כתב עת לענייני שואה, תקומה, זכרון והנצחה בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל