מז'יריץ'

מזריטש   Mezhirichi  היא יישוב עתיק הנזכר לראשונה בכרוניקה האיפאטייבית בשנת 1190. אז ניצבה בו מצודה בשם טוברוב. המקום נהרס פעמיים בידי הטטרים, בשנת 240 ו 1566. מסוף המאה ה 15 היה כאן מבצר של נסיכי אוסטראה.

בשנת 1590 זכתה מז'ריץ' לקבל זכות מגדבורגית.

היישוב פרח מבחינה כלכלית עד שנת 1831 ואז החלה ירידה ותושבים עזבו. שריפה גדולה שהשתוללה במז'יריץ בשנת 1863 פגעה בישוב פגיעה חמורה.

 

הידיעה הראשונה על יהודים במז'יריץ' היא משנת 1569, אך כנראה שישבו בה כבר לפני תאריך זה. היישוב היהודי גדל לאחר שמז'יריץ' קיבלה זכויות עיר. בתקופת גזירות ת"ח ות"ט נפגעו הן היהודים והן הלא יהודים. אך עד סוף המאה ה 17 גדל במז'ריץ' מספר היהודים ומצבם הכלכלי היה שפיר. בחלוקת מס הגולגולת שנעשתה בהתוועדות ועד דובנא ארצות שנערכה בהורוכוב בראשית שנת 1700 הוטל על מז'יריץ' וקיליקייב  הסמוכה מס בסך 1,550 זהובים, סכום שהיה מן הגבוהים ביותר ברשימה החלוקה.

מז'יריץ' זכתה לקבל, ב 11 באוקטובר 1726, מידי המלך אוגוסט השני כתב זכויות, שבין היתר שחרר אותה מתלותה ומכפיפותה לקהילה הראשית אוסטראה. מז'יריץ' הפכה להיות קהילה עצמאית וניתנה לה הזכות לשלוח נציג להתוועדות מחוז ווהלין.

 

בשנים 1761 – 1772 ישב במז'יריץ' רבי דב בר, שנודע בכינויו "המגיד ממז'יריץ'". הוא היה מתלמידיו המובהקים של הבעש"ט ואחד ממבססיה וממפיציה של תורת החסידות.

 

לאחר מהפכת אוקטובר 1917, בזמן שהיו חילופי שלטון תכופים, קרו כמה מקרי שוד. בראשית 1918 הוקמה הגנה עצמית וזו הצליחה להניס כמה כנופיות. באחד הקרבות בין הבולשביקים לפולנים נפגעה מז'יריץ' מהפגזות. חלק מיהודי העיירה עזבו את המקום ומצאו מקלט זמני בקוריץ הסמוכה.

 

יהודי מז'יריץ' עסקו בעיקר במסחר זעיר ובמלאכה. בשנות השלושים ניסו יהודים אחדים לחכור קרקעות ולהתפרנס מחקלאות. אך מיעוט הרווחים הרתיע רבים מלהיכנס לתחום זה. הפעילות הכלכלית היהודית נתמכה בקופת גמ"ח שנוסדה בראשית שנות העשרים ונתנה הלוואות קטנות ללא ריבית וכ"בנק לאשראי", שנוסד בשנת 1928 וסונף למרכז הקואופרציה היהודית. בנק זה פעל עד ספטמבר 1939.

 

בשנת הלימודים תרפ"ו (1925/26 ) נפתח בית ספר עברי, שסונף לרשת "תרבות", למרות הקשיים הכספים גדל בית הספר והוא כלל את רוב הילדים שבעיירה. הוא פעל ללא הפסקות עד ספטמבר 1939. ליד בית הספר העברי פעל גן ילדים עברי. בשנת 1930 הוקם בית ספר דתי "אור התורה" וגם הוא פעל עד ספטמבר 1939. ליד בית הספר העברי הייתה ספרייה ציבורית גדולה, ששימשה מרכז לפעילות תרבותית ואומנותית.

 

הפעילות הציונית שהחלה בשנת 1917 הסתעפה בין שתי המלחמות. נוסף על סניפי מפלגות של מבוגרים התקיימו קנים של תנועות נוער, בשנות העשרים – של "השומר הצעיר", "החלוץ", "גורדוניה" ו"החלוץ הצעיר". ובשנות השלושים – של "בית"ר", "פרייהייט" (דרור) ו"השומר הדתי". בשנת 1934 ארגן "החלוץ המזרחי" קיבוץ הכשרה בשם "קדימה". בשנת 1937 הקימה "בית"ר" הכשרה חקלאית במז'יריץ'. במקום היה גם סניף של אצ"ל ובו היו בערך 25 חברים.

 

הצבא הגרמני נכנס למז'יריץ' ב 6 ביולי 1941 ובמשך היומיים הראשונים ערכו חיילים גרמניים ואוקראיניים מקומיים פוגרום שעיקרו היה התעללויות ביהודים ושוד רכוש יהודי. לאחר שבועיים נתמנה מושל צבאי גרמני. לפי הוראותיו חויבו היהודים לענוד סרט שרוול לבן ועליו מגן דוד כחול ולסמן את בתיהם במגן דוד, מונה יודנראט, ומן היהודים הוחרמו כל דברי הערך, כולל קישוטי הכסף שבבתי הכנסת. יהודי העיירה חויבו לצאת לעבודות כפייה בחקלאות ובשירותים. באוקטובר 1941 נצטווה היודנראט להמציא 160 צעירים לעבודה. אלה נשלחו לקייב ושם הועבדו בתנאים קשים ביותר. תוך זמן קצר מתו כמעט כולם או נורו.

 

ביום ו', א' של חג השבועות תש"ב (22 במאי 1942) הוטל על העיירה מצור ורוב יהודיה הוצאו מחוץ לעיירה ונרצחו ליד בורות שהוכנו מראש. נותרו 950 איש ואלה נכלאו בגטו. בא' של חג הסוכות תש"ג (26 בספטמבר 1942) בוצע חיסול יהודי מז'יריץ'. ביום זה נספו כ 900 נפשות. כמה עשרות ברחו או התחבאו. צעירים מבין הבורחים הצליחו להצטרף בשנת 1943 ליחידות פרטיזנים סובייטיות.

 

מז'יריץ' שוחררה בידי הצבא האדום ב 14 בינואר 1944.

מן העיירות והמחבואים יצאו 30 יהודים בערך ועוד 50 חזרו מפנים ברית המועצות.

 

 

עפ"י : פנקס הקהילות כרך ה'.


מצבת הנצחה:

http://www.kadisha.biz/showitem.aspx?levelId=59581&itemId=92&template=6


ספר יזכור:

http://yizkor.nypl.org/index.php?id=2428


ילקוט ווהלין  ד'  טבת תש"ו  עמ' 27  collection-224


ילקוט ווהלין ה'  ניסן  תש"ו   עמ' 20      collection-225


ילקוט ווהלין י' אלול  תש"ט  עמ' 27  collection-231


מז'יריטש קטן (מז"ק) ילקוט ווהלין טז' – יז' חשון תשי"ג  עמ' 46 collection-230


 

 

 

המועד האחרון להגשת נושאים לכתיבת עבודות הנצחה - 31 במאי 2017
כתב עת לענייני שואה, תקומה, זכרון והנצחה בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל