מלניצה

לאחר ה"אוניה של לובלין" (1569) מלניצה קיבלה זכויות עיר. יש לשער שמאז החלו יהודים להתיישב בה. בסקר שנעשה בשנת 1583 נמנו במקום 47 בתים, ששילמו מס לבעל המקום. החל מהמאה ה 17 הייתה מלניצה קהילת סביבה הכפופה לקהילה הראשית לוצק. בינואר 1700 הוטל עליה לשלם 180 זהובים מס גולגולת, סכום קטן למדי, המעיד על דלותו של היישוב היהודי הקטן שחי בה.

בשנות השבעים של המאה ה 19, היה במלניצה בית כנסת אחד. עוד היו במקום מבשלת בירה, 2 טחנות קמח, מלבנה, 17 חנויות ו 20 בעלי מלאכה. יש לשער, שרוב המפעלים היו של יהודים וגם בעלי המלאכה היו יהודים.

יהודי מלניצה התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה והיו מאורגנים באיגודים מקצועיים.

הפעילות הכלכלית הסתייעה בבנק עממי-קואופרטיבי.

בשנות השלושים הורע המצב מאד, בשנת 1932 עלה מספר הנזקקים ל"מעות חיטים" לפסח על מספרם של היכולים לתרום לכך. את המצב הצילו יוצאי מלניצה בצפון אמריקה, ששלחו כספים למטרות עזרה וסיוע.

לקראת הבחירות לוועדי הקהילות שנערכו בשנת 1928/29 הוקמה קהילה מקובצת, שכללה גם את הולובי, טרויאנובקה, יזייראני, מנייביץ, פבורסק וקופיצ'ב. הנהלת הקהילה ישבה במלניצה . יושב הראש היה איש המקום.

ילדי מלניצה ביקרו בבית הספר הממלכתי הפולני והשלימו את לימודי היהדות והעברית מפי מורים פרטיים. תוכנן לפתוח בית ספר עברי בשנת 1939, אך בינתיים סופחה העיירה לברית המועצות. במלניצה הופיעו להקות דרמה של חובבים מקובל, מלוצק ומיישובים גדולים אחרים.

ב 26 ביוני 1941 נכנסו למלניצה יחידות הצבא הגרמני. למחרת, לפי הלשנת שני צעירים אוקראינים, נאסרו ונרצחו שתי משפחות יהודיות, שבניהן היו חברים בקומסומול וברחו. ב 28 ביוני הצביע מנהל בית הספר הפולני לשעבר על עוד 50 איש, שבניהם היו כביכול חברים בקומסומול וגם אנשים אלה נאסרו ונרצחו. על הציבור היהודי הוטל תשלום כופר בכסף ובזהב.

ב 16 ביולי 1941 נצטוו כל יהודי מלניצה להתייצב למיפקד. מבין הנאספים נבחרו 280 גברים, הובלו אל בית המטבחיים ונרצחו שם. היהודים נצטוו להקים יודנראט שנכללו בו הרב וכמה עסקני ציבור לשעבר. על היהודים הוטלה חובה לצאת לעבודת כפייה, בעיקר בכריית כבול. בסוף אוגוסט 1942 שוב תבעו הגרמנים תשלום כופר כבד, ומשלא נענו רצחו את הרב ואת יושב ראש היודנראט.

בכ"א באלול תש"ב (3 בספטמבר 1942) הוטל מצור על יהודי מלניצה, הם הובלו לבורות ונרצחו. רבים מאלה שברחו נתפסו אחר כך בידי כנופיות אוקראינים, ונרצחו גם הם.

מלניצה שוחררה בידי הצבא האדום ב 16 במרס 1944. לעיירה שבו רק 6 ניצולים.

 

 

עפ"י  פנקס הקהילות כרך ה'


ספר יזכור

http://yizkor.nypl.org/index.php?id=1155 


מלניצה באתר ויקיפדיה:

 

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%94


ילקוט ווהלין יא' אלול  תש"ט  עמ' 21 collection-231

 

המועד האחרון להגשת נושאים לכתיבת עבודות הנצחה - 31 במאי 2017
כתב עת לענייני שואה, תקומה, זכרון והנצחה בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל