טוצ'ין

Tuchin, Tuczyn
טוצ'ין שוכנת על הנהר הורין ותחילתה במחצית השנייה של המאה ה 16. יהודים החלו להתיישב בה בראשית המאה ה 17.
תהליך התיישבות היהודים הואט עקב גזירות ת"ח ות"ט, והואץ לאחריהן. בהתוועדות מחוז ווהלין שנערכה בהורוכוב ב 1700 הוטל על יהודי טוצ'ין מס גולגולת בסך 600 זהובים, סכום נכבד המעיד על יישוב יהודי מכובד.
במאה ה 19 גדל מספר יהודי טוצ'ין. היו בה 9 מפעלים קטנים לייצור בד, בירה, טחנת קמח ועוד, חלק מהם הוחזקו בידי יהודים, והמסחר היה ער.
בסוף המאה ה 19 היו בטוצ'ין חמישה בתי כנסת, שניים מהם של חסידי טריסק, בטוצ'ין היו גם חסידי אוליקה וברזנה.
בראשית המאה ה 20 הקים השלטון הרוסי מחנה צבא גדול בסביבה. לשם כך נסללו דרכים ונפתחו בית דואר ומרפאות. יהודים מטוצ'ין עסקו באספקת סחורות לצבא ולמשפחות הקצינים. נפתחו שני בתי ספר פרטיים לנערים ובהם למדו, נוסף על לימודים רוסיים וכלליים, גם עברית בעברית. נפתחה ספרייה שהפכה להיות מרכז של פעילות תרבותית יהודית.
כשפרצה מלחמת העולם הראשונה נערך בטוצ'ין גיוס. רבים השתמטו או ערקו, עקב זה ערך השלטון הרוסי חיפושים תכופים והטריד את האוכלוסייה.
לאחר מהפכת אוקטובר 1917 כשהחלה מלחמת האזרחים, ניסו כנופיות שונות ויחידות צבא להתעלל ביהודים ולשדוד את רכושם.
צעירי המקום ארגנו הגנה עצמית וזו הצליחה בדרך כלל להדוף את הפורעים. למרות זאת נרצחו שני יהודים.
לאחר מהפכת 1917 חלה התעוררות אצל יהודי טוצ'ין. הוקם ועד ציוני ואחריו החלו לפעול בטוצ'ין "צעירי ציון" ו"פועלי ציון". אז נפתח גם בית ספר עברי, שהפך להיות אחרי המלחמה בית ספר "תרבות".
לטוצ'ין היה מעמד של מועצה מקומית. מכיוון שהיהודים היו רוב מוחלט ביישוב, יהודי עמד בראש המועצה (סולטיס).
רוב ילדי טוצ'ין היהודיים למדו בבית הספר הממלכתי הפולני המיוחד ליהודים, שחלק נכבד ממוריו וכן מנהלו היו יהודיים. בית הספר העברי "תרבות" נאבק על קיומו, אך התקיים עד ספטמבר 1939.
בטוצ'ין הייתה ספרייה ציבורית ובה ספרים בעברית וביידיש. לידה פעלו בזמנים שונים חוגי חובבים לדרמה, שהעלו על הבמה הצגות. ההכנסות נתרמו למטרות צדקה או להחזקת מוסדות החינוך בעיירה.
בין התנועות הראשונות שהחלו לפעול בטוצ'ין לאחר מלחמת העולם הראשונה יש לציין את "החלוץ" שנוסד בשנת 1924, "השומר הצעיר", שהייתה תנועת הנוער הגדולה ביותר בטוצ'ין. בשנת 1927 נוסד קן של גורודוניה ובשנות השלושים פעלו כאן קנים של "בית"ר", "השומר הדתי", "ברוריה", "תורה ועבודה". "החלוץ המזרחי" קיים קיבוץ הכשרה בכפר דרוזדוב הסמוך לטוצ'ין. בני נוער יהודיים היו חברים בחוגי ה"בונד" והקומוניסטים.

בימים הראשונים למלחמת ברית המועצות–גרמניה, עזבו היהודים שהיו קשורים בשלטון הסובייטי יחד עם שאר המתפנים. לא מעט צעירים ברחו גם הם לברית המועצות.
הגרמנים נכנסו לטוצ'ין ב 6 ביולי 1941. כבר ביום הראשון לבואם הוציאו ספרי תורה מבית הכנסת ותוך התעללות ביהודים העלו אותם באש. אוקראינים בני המקום ארגנו פוגרום ובו נרצחו כ 70 יהודים. רבים נפצעו אז ונשדד רכוש רב. הרופא האוקראיני המקומי סירב להגיש לפצועים עזרה רפואית. ב 7 ביולי הגיעה חוליה של איינזצקומדו 4a
אסרה 30 יהודים לפי רשימה שהכינו אוקראינים מקומיים והוציאה אותם להורג.

למרות לחצם של מנהיגים אוקראינים מקומיים, הצליח היודנראט לדחות את הגזירה לכלוא את היהודים בגטו. לשם כך נתן שוחד ללאנדווירט הגרמני (המושל המקומי). עקב כך הוחל בגידור הגטו רק ביולי 1942 והעבודה התנהלה בעצלתיים והסתימה רק בראשית ספטמבר 1942. לאחר שהוקם הגטו נכלאו בו כ-3,000 יהודים מטוצ'ין והסביבה.

ב 22 בספטמבר 1942 הקיפו כוחות משטרה גרמניים ואוקראינים את הגטו ולא הורשו לצאת ממנו. למחרת לא ניתן לאיש לצאת לעבודה, הגיעה לטוצ'ין יחידת אס"אס. היה זה קומנדו הרצח של האס"דה מרובנו. היודנראט קרא ליהודים להתאסף בבית הכנסת ושם הוחלט לפתוח בפעולה. צעירים חילקו לתושבי הגטו נפט. עם עלות השחר של יום
ה 24 לספטמבר 1942, פתחו השוטרים הגרמניים והאוקראינים באש והתחילו להתקרב לגדרות הגטו. הלוחמים השיבו אש ובו בזמן הוצת בית בגטו. דבר זה שימש אות ובעקבותיו הוצתו כל הבתים האחרים וגם כמה בתי כנסת ששימשו לגרמנים מחסנים. גדר הגטו נהרסה והיהודים החלו לברוח. בחסות העשן, היריות והמבוכה שנוצרה בשורות הגרמנים הצליחו כ 2,000 איש לברוח ליערות. בגטו נשארו כ 1,000 איש ורובם נספו.
גורל הבורחים היה קשה, תוך שלושה ימים נתפסו מחציתם ונרצחו.

טוצ'ין שוחררה ב 16 בינואר 1944. בעת השחרור נותרו בחיים לא יותר מ 20 איש. חלקם התיישבו במז'יריץ הסמוכה ולאחר ששוחררה רובנו עברו אליה.

עפ"י פנקס הקהילות כרך ה'.

ספר יזכור

התקוממות גטו טוצ'ין, סיפורו של זאב פורטונוי

פרשת טוצ'ין
מאמרו של שלום חולבסקי, מתוך: ילקוט מורשת, חוברת ב', אפריל 1964

יהודי טוצ'ין וקריפה: 24 עדויות

ילקוט ווהלין ב' תש"ה עמ' 26

ילקוט ווהלין ז' כסלו תש"ז עמ' 21

מרד גטו טוצ'ין ילקוט ווהלין טז' – יז' חשון תשי"ג עמ' 56

מצבת הנצחה