דובנא

 DUBNO עיר נפה בדרום ווהלין.

 

דובנא נזכרת כיישוב בתחום רוסיה הקייבית. בשנת 1099 נמסרה לנסיך דויד איגורוביץ' .

במאה ה 14 הייתה מבצר בשליטת נסיכי אוסטראה, שהגן מפשיטות הטטרים. בשנת 1498 השיג הנסיך קונסטנטין האוסטראי מן הנסיך הגדול של ליטא אלכסנדר, זכות להפוך את דובנא לעיר ובשנת 1507 הוענקה לה זכות מגד בורגית (זכות לממשל עצמי).

יהודים החלו להתיישב בדובנא ב 1503. עד אמצע המאה ה 17 גדלה האוכלוסייה היהודית בדובנא והגיעה ליותר מ  2,000 נפש.

ערב גזירות ת"ח אישר המלך ולאדיסלב הרביעי את זכויות יהודי המקום, חופש העיסוק במקח וממכר ושוויון בתשלום מסים כמו אצל העירוניים הנוצרים.

ביום הראשון של סוכות ת"ט 1648, תקפו את דובנא הקוזאקים של חמלניצקי. היהודים ביקשו להסתתר במבצר, אך הדבר לא ניתן להם. ליד חומותיו של המבצר נספו כ 1200 נפשות. קהילת דובנא התאוששה מן הגזירות מהר וכבר בשנת 1650 ישבו בה 500 יהודים. בדצמבר 1671 ביקר בה הדיפלומט הצרפתי אולריך פון וארדום ומצא בה שכונה יהודית ובמרכזה בית כנסת  בנוי אבן.

 

כבר בראשית המאה ה 18 הייתה דובנא קהילה ראשית ופרנסיה ורבניה השתתפו בהתוועדות מחוז ווהלין, וייצגו את המחוז בהתוועדות דובנא ארצות.

חשיבותה של קהילת דובנא הגיעה לשיאה בסוף שנות החמישים של המאה ה 18, בעת שנבחר אחד מבניה, ר' מאיר בן ר' יואל, לפרנס-נאמן ועד דובנא ארצות.

עיסוקיהם של יהודי דובנא היו: סוחרים ורוכלים, סחרו במוצרי ברזל, עור צמר, טבק, דגים, פירות, מלח ועוד.

בשנת 1782, בעיצומה של תקופת הפריחה הכלכלית, הוחל בבניין בית הכנסת הגדול, שהסתיימה בשנת 1784, היה זה בניין מרשים מאבן, ובו ארון קודש מוזהב מעשה ידי אמן.

בחלוקת פולין השנייה בראשית שנת 1793 סופחה דובנא לרוסיה, עקב כך התדרדרה מבחינה כלכלית. בשנת 1796 נקבעה להיות בירת נפה בפלך ווהלין.

 

בשנת 1794 נוסד בדובנא בית דפוס עברי. במשך 30 שנות קיומו הודפסו בו ספרי דרוש, פירושים ושו"ת.

בדובנא נולדו ופעלו משכילים כגון: המתמטיקאי נחמן צבי הירש לינדנר, המורה זאב וולף אדלסון, המדקדק חיים צבי לרנר, הרופא והסופר ד"ר ראובן קולישר, מחבר הקונקורדנציה לתנ"ך ד"ר שלמה מנדלקרן, והמשורר והסופר אברהם בר גוטלובר, עורך כתב העת "הבוקר אור".

בשנת 1893 התקיימה האסיפה הראשונה של חובבי ציון בדובנא, מאז התקיימו אסיפות כאלה מידי שנה, נאספו תרומות ונערכו חגיגות הקשורות בחגי ישראל ובמצוות ארץ ישראל.

 

בשנת 1918 הוקם בית ספר יסודי ששפות ההוראה בו היו עברית ויידיש והוא נתמך בידי ה"ג'וינט". הוא נסגר ונפתח שוב בשנת הלימודים 1927/28 כבית ספר עברי "תרבות".

הפעילות התרבותית הסתעפה. סניף "תרבות" במקום קיים ספרייה, מקהלה, חוג דרמה ונערכו הרצאות ודיונים ספרותיים.

 

ב 23 ביוני 1941 הפציצו הגרמנים את דובנא, ולמחרת  ב 24 ביוני התקרבו לאיזור מצפון מערב לעיר כוחות סובייטים. לאחר קרב קצר ב 25 ביוני, נכבשה דובנא בידי הגרמנים, ועוד באותו לילה נערך שוד מקיף במחסנים ובחנויות.

ב 28 ביוני הוטלה על היהודים החובה לשאת סרט שרוול ועליו מגן דוד, וזה הוחלף ב 17 באוקטובר 1941 בטלאי צהוב.

ב-30 ביוני נחטפו 23 יהודים, רובם משכילים ועסקני ציבור, הוצאו מחוץ לעיר ונרצחו. ב 22 ביולי נאספו 80 צעירים, הובלו לבית העלמין היהודי ושם נורו בידי גרמנים ושוטרים אוקראינים.

ב 3 באוגוסט נתמנה יודנראט בן 12 חברים, באמצע החודש הוחרמו כל דברי הזהב, הכסף וניירות הערך.

ב 21 באוגוסט 1941 אספו הגרמנים והשוטרים האוקראינים, 1075 איש, בעיקר גברים, שהובלו לבית העלמין היהודי ושם נרצחו כולם. יהודי דובנא הוכרחו אף לשלם לשוטרים האוקראינים על ביצוע רצח זה.

ב 2 באפריל 1942(א' של פסח תש"ב), הוקם הגטו ליד הנהר איקווה. באמצע מאי 1942 חולק הגטו ל 2 : באחד שוכנו בעלי המקצוע ומשפחותיהם, ובשני כל האחרים. ב 26-27 במאי 1942 ערכו הגרמנים אקציה גדולה ובמהלכה חיסלו את הגטו של חסרי המקצוע.

באוגוסט 1942 הובאו לגטו של בעלי המקצוע יהודים מכפרי הסביבה. יחד עם פליטי הטבח הראשון היו בגטו כ 4,500 נפש.

ב 5 באוקטובר 1942 חוסל גם הגטו של בעלי המקצוע, 353 היהודים שהושארו בחיים כמומחים נדרשים נרצחו כעבור שבועיים, ב  23 באוקטובר, 14 היהודים האחרונים שנותרו בחיים ברחו. בכך בא הקץ על הציבור היהודי בדובנא.

 

דובנא שוחררה בידי הצבא הסובייטי ב 9 בפברואר 1944. בחודשים הראשונים לאחר השחרור נתקבצו ובאו לדובנא בערך 400 יהודים, מהם 120 פליטים שהתחבאו או נמלטו ליער. השאר שבו מברית המועצות.                                                                                         

עפ"י : פנקס קהילות ווהלין כרך  ה'


ספר זכרון:

http://yizkor.nypl.org/index.php?id=1573                                                                                                                                                                                           

דובנא באתר מורשת יהדות פולין:

http://www.moreshetyahadutpolin.org/glossary/54.html

מצבת הנצחה בבית העלמין בחולון:                                                                       

http://www.kadisha.biz/showitem.aspx?levelId=59581&itemId=345&template=6


ילקוט ווהלין א' ניסן תש"ה עמ' 6

collection-221


ילקוט ווהלין ב' תש"ה עמ'  11

collection-222


ילקוט ווהלין ג'  תשרי תש"ו  עמ' 9

collection-223  


ילקוט ווהלין ה'  ניסן  תש"ו  עמ' 16  

collection-225


ילקוט ווהלין ט'  אב  תש"ח  עמ' 30  

collection-229