צ'ודנוב

צ'ודנוב Chudnov
אוקראינית: Chudniv

מקום לפני המלחמה: עיירת נפה במחוז ז'יטומיר (Zhitomir), ברה"מ/אוקראינה
מקום בזמן המלחמה: רייכסקומיסריאט אוקראינה


באמצע שנות העשרים של המאה העשרים חיו בצ'ודנוב כ-4,000 יהודים – כמחצית אוכלוסייתה. בעיירה פעלו "מועצה יהודית ממלכתית" שניהלה את ענייניה ביידיש ובית ספר תיכון ביידיש. המסחר הפרטי נאסר, ובעלי מלאכה אורגנו בקואופרטיבים או היו לפועלים במפעלים ממשלתיים. תהליכי תיעוש ועיור ומדיניות השלטון הסובייטי הביאו לידי ירידה במספר תושבי העיירה, וערב הכיבוש הגרמני ישבו בה כ-2,500 יהודים – קרוב למחצית תושביה באותה העת. 
צ'ודנוב נפלה בידי הגרמנים ב-7 ביולי 1941. נערך רישום אוכלוסין ורישום נפרד ליהודים. היהודים רוכזו בצפיפות רבה בגטו פתוח, לא מגודר, בחלקה הדל של העיירה, והצטוו לשאת טלאי בצורת מגן דוד צהוב על שרוול שמאל. היהודים סבלו מרעב, בין השאר משום שעל האוכלוסייה האוקראינית נאסר למכור להם מזון. היהודים חויבו בעבודת כפייה וסבלו במהלכה התעללות של הממונים עליהם. ב-8 בספטמבר נרצחו הרב יוסף מוסוק (Mosuk) ושתי נשים יהודיות מבוגרות, לאחר שהתעללו בהם בפומבי לעיני האוכלוסייה המקומית. 
ב-9 בספטמבר 1941 רוכזו כ-900 מיהודי הגטו בתואנה שהם נשלחים לעבודה, הובלו במשאיות לבורות מוכנים בפרק שבקצה העיירה ונרצחו שם. ב-16 באוקטובר 1941 נרצחו באותו מקום יותר מ-1,700 יהודים מהגטו; כמה מהילדים הקטנים נזרקו שם חיים לבור שדופנותיו בטון. ברצח השתתפו גרמנים ושוטרים אוקראינים מקומיים. 
הגטו חוסל ב-21 באוקטובר 1941, כשנרצחו בעלי המקצוע שנשארו בו ובני משפחותיהם ומי שהצליחו להסתתר באקציות קודמות.
 


מקור:

Encyclopedia of the Ghettos