האיגוד העולמי של יוצאי ווהלין בישראל

World Association Of Wolynian Jews in Israel

פנייבנו

PNIEWNO

כפר בנפת קמין-קושירסקי

עד מלחמת העולם הראשונה התגוררו בפנייבנו כמה עשרות משפחות יהודיות. במלחמת האזרחים (1917-1920) נשרפו כמה מן הכפרים שבסביבה והיהודים שישבו בהם עברו לפנייבנו. בשנת 1920 רצחו כנופיות הבאלאחובצים שהשתוללו בסביבה שמונה יהודים בפנייבנו, למרות ההגנה העצמית שפעלה שם.

במפקד שנערך בשנת 1921 גדל מספרם ל 650 נפש, כולל עשר משפחות של פליטים שהתיישבו במקום.
בין שתי מלחמות העולם עסקו היהודים בעיקר במלאכה, רובם נהגו לנדוד בימות השבוע בין הכפרים ולהציע את מיומנותם לכפריים, לשבת היו חוזרים לבתיהם.

מיעוט עסק ברוכלות בכפרים ובמסחר זעיר. מקור פרנסה חשוב היה היריד השבועי.
בפנייבנו היו שני בתי כנסת, רב ושני שוחטים.
עוד היו בפנייבנו שתי ספריות – בעברית וביידיש. מורים לעברית קיימו בשעות אחר הצהריים חדר שלמדו בו לפי תוכנית הלימודים של בתי ספר "תרבות". במקום פעלו סניפים של "החלוץ" ו"החלוץ הצעיר". חבריהם יצאו להכשרה ועלו לארץ ישראל.

בתקופת השלטון הסובייטי אורגנו היהודים בארטלים (קואופרטיבים) למלאכה.
בסוף יוני 1941, כשעזב השלטון הסובייטי את פנייבנו, החלו להשתולל בסביבה כנופיות לאומניות אוקראיניות (זלנובצים – "ירוקים") ואחת מהן רצחה 10 יהודים מתושבי נכפר.

לאחר שהוקם השלטון הגרמני באזור שלטו בו למעשה השוטרים האוקראינים ואלה התעללו, שדדו ואנסו.

לאחר פסח תש"ב (1942) הועברו כל יהודי פנייבנו לגטו בקמין-קושירסקי. הם נספו בשתי האקציות שהיו שם. בכ"ז באב תש"ב (10 באוגוסט 1942) ובכ"ב בחשוון (2 בנובמבר 1942). בסך הכל נספו 81 משפחות.

האחים צוויבל היו הראשונים שברחו ליער ושם הקימו קבוצה פרטיזנית, שהצטרפה אחר כך לשורות הפרטיזנים הסובייטים. מנהיגם שיקה צוויבל נפל בקרב עם הגרמנים.

עפ"י פנקס הקהילות כרך ה'

באתר קמין-קושירסקי