ראדוול

ראדוול

כפר גדול בפוליסיה הווהלינית, במרחק 16 וירסטאות מאוליבסק.

בצידו של הכפר נבנתה תחנת הרכבת רודניה-ראדוול-סקה בקו קייב-סארני, היא התחנה שלפני תחנת אוליבסק. הקשר עם אוליבסק היה גם ברכבת וגם בעגלות. אוליבסק שימשה מרכז לראדוול בכל העניינים.
הכפר עמד בתוך יערות אלונים ואורנים מדורי דורות ותחנת הרכבת נבנתה בראשית מאה זו לצרכי היצוא של עצי היערות. לכריתת העצים, עיבודם והכנתם למשלוח היה צורך בהרבה ידיים לעבודה, להובלה ולסידורים שונים. לתכלית זו הובאו מאות פועלים מן החוץ וכן באו סוחרים ופקידים, והכפר המה תמיד מאדם. היו שקראו למקום "קייב קטן".
עבודה ופרנסה לא חסרו בכפר למאה המשפחות הנוצריות ולעשרים המשפחות היהודיות, שהיוו את האוכלוסייה המקומית.
ליהודים היו בתים  גדולים בהם אכסנו את הסוכנים, הסוחרים, הפקידים והעובדים, סיפקו להם מזונות ופתחו בשבילם חנויות.
מוצאן של 20 משפחות היהודים במקום הוא משתי משפחות : שפירא וכץ, שתקעו כאן יתד.
יהודי ראדוול היוו קהילה קטנה, היו מתאספים לתפילה בציבור, אך שוחט לא היה להם והיו נזקקים לשוחט מאוליבסק שבא לפי הצורך.
בשאר עסקי ציבור פנו לאוליבסק וראו את עצמם כחלק קשור לאוליבסק. הם החזיקו מורים טובים לילדיהם בכפר, והיו ששלחו את הילדים המבוגרים ללמוד באוליבסק או בערים הסמוכות.
חוסר הביטחון שלאחר תקופת המהפכה הרוסית ותנועת הכנופיות באוקראינה גרמו לעזיבת כמה משפחות שעברו לרובנה, לקייב ואח'.

המשפחות שנשארו בכפר חיו את חייהן הרגילים עד שפלשו הגרמנים והם שהעבירו אותן לגטו באוליבסק והביאו עליהן כליה.

                                                                                          דבורה יסוד (שפירא)

עפ"י ילקוט ווהלין טז' – יז'  עמ' 51



המועד האחרון להגשת נושאים לכתיבת עבודות הנצחה - 31 במאי 2017
כתב עת לענייני שואה, תקומה, זכרון והנצחה בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל