רומנוב

רומנוב   Romaniv

עיירה השוכנת בצד תחנת הרכבת "רומנוב" הקרובה לברדיצ'ב

לפנים נמנתה רומנוב על מחוז זויהיל (נובוגרד –וואלינסק)) ובה התגוררו בשנת 1847 – 344 יהודים. מקץ 50 שנה מראה ספירת הרוסים שחיו בה 2,599 יהודים (בין אוכלוסייה כללית של 5,645 אנשים).

רומנוב הייתה עיירה יהודית בקרבת ברדיצ'ב ונשמה מאווירה של ברדיצ'ב החסידית-משכילית, עד שבאה התעוררות לרגל המהפכה הפוליטית-מדינית ברוסיה ושינוי המשטר הכניס שינוי גם בהלך הרוחות בעיירה. אך פגיעות הכנופיות הלוחמות באוקראינה שלא פסחו על יהודי רומנוב הפריעו להם וזעזעו אותם והם נוכחו מהר שלא מהחופש בלבד תצמח הגאולה וכי היא טרם באה. 
רוב יהודי רומנוב היו סוחרים ומיעוטם בעלי מלאכה. היחסים בינם לבין שכניהם האוקראינים היו בדרך כלל יחסי שכנים שקטים.
הדור הצעיר ינק מברדיצ'ב ומקייב והדור הישן המשיך בדרך האבות הפטריאכלית. 
שמרו על מנהגים ומסורת, שלחו את הילדים לחדרים או לתלמוד-תורה וציפו לביאת הגואל.

בשעת חלוקת ווהלין בין רוסיה ופולניה בשנת 1920 נשארה רומנוב בתחום רוסיה.
סדרי החיים הסובייטים השפיעו על הפרנסות ודרכי החיים של היהודים וגרמו לתנודה באוכלוסייה, היו שעזבו את העיירה ולעומתם אחרים באו ונקלטו בה. 

חסרות ידיעות על מספר היהודים בזמן הפלישה של הגרמנים ב-1941, וכן לא הגיעו פרטים על שלטון הנאצים בעיירה וקיצם המר של יהודי רומנוב שהושמדו באופן ברוטלי בשנת 1942.

                                                                                                פסח לרנר


עפ"י ילקוט ווהלין טז' -י"ז עמ' 47