קיברצה

עיר ותחנת רכבת בנפת לוצק

עד סוף המאה ה 19 הייתה קיברצה כפר ואסור היה ליהודים לשבת בו. לאחר שנסללה מסילת הברזל רובנה קובל, ובהסתעפות ללוצק נקבעה תחנת רכבת בקיברצה, הועלה מעמד הכפר לזה של עיירה והותר ליהודים להתיישב בה.
בשנת 1910 נמנו ביישוב בערך 500 יהודים.

בעת מלחמת העולם הראשונה (אמצע שנת 1915), בקרבות שהיו בין הצבא האוסטרי והצבא הרוסי, נפגעה העיירה.
בעת מלחמת האזרחים היו בה מעשי רצח ושוד. היהודים היו גם קורבן למעלליהם של חיילי הגנרל הפולני האלר. היישוב היהודי התדלדל ובמפקד שנערך בשנת 1921 נמנו בו 175 יהודים בתוך כלל האוכלוסייה של 552 נפשות.

בתקופת השלטון הפולני התאוששו מעט יהודי קיברצה ומספרם גדל. אבל ההתגרויות של התושבים הפולנים והאנטישמיות הניעו רבים להגר אל מעבר לים.
בקיברצה היה גן ילדים עברי והייתה גם פעילות ציונית.
בשנת 1936 היה במקום קיבוץ הכשרה של "החלוץ" ובו 30 חברים.

בימים הראשונים של מלחמת העולם השנייה הופצצו רשות תחנת הרכבת ובית המלאכה לתיקון קטרים שלידה.
הצבא הגרמני נכנס לקיברצה ב 2 ביולי 1941. במהרה הקימו גטו ורק הרופאים היהודים הורשו לגור מחוצה לו. כמה עשרות גברים יהודים נרצחו עד אביב 1942.

ב 21 במאי 1942 נרצחו 270 איש: 30 גברים ו 240 נשים וילדים.

קבוצת הרופאים שהושארה בחיים חוסלה כנראה בסוף שנת 1942. אחדים מקבוצה זו ברחו והצליחו להינצל. 

קיברצה שוחררה בידי הצבא האדום ב 1 בפברואר 1944.


עפ"י  פנקס הקהילות  כרך ה'.


מרכז מורשת יהדות פולין:  http://moreshet.pl/he/node/1168

קיברצי  ילקוט ווהלין ג'  תשרי תש"ו  עמ' 27  http://www.wolyn.org.il/collection-223