אוסטרוזץ'

OSTROZEC
עיירה בנפת רובנה בקהילה הכפרית מאלין.

אוסטרוז'ץ היא עיירה השוכנת בערך 20 ק"מ מדרום-מזרח ללוצק. בראשית המאה ה 16 הייתה כפר שנכלל בנחלאות שר העיר טורקי, הנסיך פיוטר מיכיילוביץ'. ב 19 ביוני 1528 העניק המלך זיגמונט הראשון לעיר זכויות מגדבורגיות. בכתב הזכויות נאמר "… ליישב בה פולנים, רוסים, יהודים וארמנים… והיהודים של אותו אוסטרוז'ץ ינהלו את חייהם לפי החוקים והנהלים שהיהודים עושים ומקיימים, וכן לפיהם נשפטים". יש להניח איפוא , שאז גם התחילה התיישבות יהודים באוסטרוז'ץ. ברם, לכלל יישוב יהודי גדול לא הגיעה ונשארה קהילה קטנה הכפופה לקהילת האם לוצק. בהתוועדות של גליל ווהלין בשנת 1700 הוטל עליה מס גולגולת בשיעור של 200 זהובים, שיעור נמוך, שהוטל בדרך כלל על יישובים קטנים. במאה ה 18 נפקדו באוסטרוז'ץ יחד עם הכפרים הסמוכים לה, 100 יהודים בלבד. לקראת סוף המאה ה 19 מספר היהודים גדל.

בין שתי מלחמות העולם היה לאוסטרוז'ץ מעמד של מועצה מקומית. הנזקים שנגרמו לעיירה בעת מלחמת העולם הראשונה תוקנו מהר וגם היהודים חזרו לשגרת חייהם. עיקר פרנסתם היה על המסחר הזעיר והמלאכה. בבחירות שנערכו בשנת 1928 צורפה אוסטרוז'ץ יחד עם בורמל , דמידובקה, טרוביץ ומלנוב, לקהילה אחת .
היו בעיירה שלושה בתי כנסת, שניים מהם של חסידים, אחד של חסידי אוליקה ואחד של חסידי טריסק.

ב 26 ביוני 1941 נכבשה אוסטרוז'ץ בידי הצבא הגרמני. על יהודי העיירה הוטלה עבודת כפייה והם הועסקו בחקלאות בכפרי הסביבה, בתיקון דרכים, בחטיבת עצים ביערות ובמתן שירותים שונים. הם נצטוו לשאת את הסימן היהודי, בתחילה היה זה סרט שרוול ועליו מגן דוד כחול, שהוחלף בספטמבר לטלאי צהוב.

באוגוסט 1941 ריכזו הגרמנים 40 גברים בתואנה שהם עומדים להישלח לעבודה בוויניציה, אך לאמיתו של דבר רצחו אותם. כעבור חודש, בספטמבר, חטפו הגרמנים בערך 100 גברים, ושוב השתמשו בתואנה שעומדים להובילם לביצוע עבודות. במקום זאת הובלו האנשים אל מחוץ לעיירה ונרצחו. לאחר פסח תש"ב (אפריל 1942) הוקם הגטו, הובאו אליו יהודים מכפרי הסביבה וכן מן העיירה טרוביץ. בתחומו הצטופפו בערך 1,700 נפש בתנאי מגורים קשים.

בכ"ח בתשרי תש"ג ( 9 באוקטובר 1942) הוצאו יהודי הגטו, הובלו לכיוון העיירה מרוויץ ונרצחו שם ליד בורות שהוכנו מראש. רבים מיהודי אוסטרוז'ץ ניסו למלט את נפשם מן הטבח. אבל הגרמנים תפסו את רובם ורצחו אותם. כמה יהודים שברחו הצליחו להינצל בעזרתם של אוקראיני מאחת הכיתות הבאפטיסיות ושל איכרים צ'כים מכפרי הסביבה.

אוסטרוז'ץ שוחררה ב 12 בפברואר 1944. מיהודי העיירה ניצלו בין 20 ל 30 איש, כמחציתם – ביערות ובמחבואים.

עפ"י פנקס הקהילות כרך ה'

אוסטרוזץ ילקוט ווהלין יא' אלול תש"ט עמ' 22