Rafaluvka עיירה בנפת סארני, על הנהר סטיר.
רפאלובקה מורכבת משני יישובים, שביניהם מפריד מרחק של כ 12 ק"מ :
רפאלובקה הישנה ורפאלובקה החדשה. זו האחרונה התפתחה ליד תחנת הרכבת של מסילת סארני-קובל. אין בידינו ידיעות על ראשיתו של היישוב, אך במאה ה-17 עדיין נקרא המקום בשם אנדרייבו. במחצית הראשונה של אותה מאה כבר היה שם יישוב יהודי מאורגן.
יש לשער, שיהודי רפאלובקה סבלו בתקופת גזירות ת"ח ןת"ט.
בהתוועדות מחוז ווהלין, שנערכה בהורוכוב בינואר 1700, נקבע שסכום מס הגולגולת שישלמו יהודי רפאלובקה יהיה 140 זהובים לשנה. סכום שהיה מן הקטנים והוא מעיד על כך שבמקום ישב מספר לא גדול של יהודים. קהילת רפאלובקה היתה כפופה לקהילת האם לוצק.
במאה ה-19, תחת השלטון הרוסי, גדלה האוכלוסיה היהודית. חלק מהם התפרנסו מן המסחר שהתנהל על הנהר סטיר.
בשנות השבעים של אותה מאה היו ברפאלובקה (הישנה) שני בתי כנסת, 13 חנויות ו-20 בעלי מלאכה – רובם יהודים.
בסוף המאה ה-19 נסללה מסילת הברזל קייב-אולבסק- סארני-קובל, וכאמור נקבעה רכבת במרחק 12 ק"מ בערך מרפאלובקה (הישנה). עד מהרה התפתח ליד התחנה יישוב שנקרא בשם רפאלובקה החדשה ובה התיישבו יהודים רבים, בעיקר מוולדימירץ.
בשנות העשרים התפתח מאד ענף היערות ורפאלובקה החדשה היתה למרכז חשוב של ייצוא עצים ומוצרי עץ לפולין ואף לחוץ לארץ.
ברפאלובקה הישנה היו שני בתי כנסת, ובחדשה בית כנסת אחד גדול.
בראשית שנות העשרים נפתח בית ספר עברי "תרבות" ובשנת 1929 למדו בו בערך 200 תלמידים.מספר המורים היה 5. בית הספר התקיים עד ספטמבר 1939. ליד בית הספר פעל "בית עם" שקיים חוג דרמה לחובבים וערך הרצאות ומסיבות.
הפעילות הציונית היתה ענפה. תנועות הנוער הפעילות ביותר היו "בית"ר" וה"שומר הצעיר". זה האחרון הקים בשנת 1930 קיבוץ הכשרה, שחבריו עבדו במנסרה שהייתה שייכת ליהודים.
ב-4 ביולי 1941 נסוג הצבא הסובייטי מרפאלובקה, ואילו הגרמנים נכנסו לעיירה רק אחרי אמצע יולי. בתקופת הביניים הוקמו ממשל אוקראיני ומשטרה אוקראינית. בימים הראשונים של הממשל האוקראיני נערך פוגרום ביהודים, שהתבטא בשוד והתעללויות והוטלו עבודות כפיה.
הוקם יודנראט ובו ישבו גם נציגים מאוליזרקה וז'לוצק. הוטל תשלום כופר של 1.5 ק"ג זהב והרב נאלץ להטיל חרם על אלה שסירבו לשלם את חלקם.
ב-1 במאי הוקם גטו ואליו הובאו גם יהודים מכפרי הסביבה. ביולי 1942 נרצחו 60 עובדים יהודים שעסקו בתיקון הגשר על הנהר סטיר.
בט"ז אלול תש"ב (29 באוגוסט 1942) הוטל מצור על הגטו. היהודים הובלו לבורות שהוכנו מראש בדרך לכפר סוחובוליה ונורו שם למות. לאחר השחרור נפתחו הקברים לפי הוראת הוועדה המיוחדת לחקר פשעי הנאצים ונמנו בהם 2,250 גופות. עשרות רבות מבני רפאלובקה ברחו ליערות ולכפרים. חלק מהצעירים התארגנו ליחידות יהודיות, קבוצה אחת ובה 10 לוחמים בפיקודו של יודל מהכפר סופצ'ב, וקבוצה שנייה בפיקודו של פסח בינדס. מאוחר יותר הצטרפו הצעירים האלה יחד עם צעירים אחרים ליחידות הפרטיזנים הסובייטיות, בעיקר לחטיבת ברינסקי ולאוגדה הווהלינית של אלכסיי פיודורוב.
קבוצה מבני רפאלובקה פרצה לעיירה ונקמה במשתפי הפעולה האוקראינים.
ב-5 בפברואר 1944 שוחררה רפאלובקה בידי הצבא האדום.
מבני רפאלובקה ניצלו 30 איש.
עפ”י פנקס הקהילות כרך ה’
אברהם אפלבוים, הדרך מגטו רפלובקה לסופצ’וב
ילקוט ווהלין א’ תש”ה עמ’ 28, ילקוט ווהלין ה’ ניסן תש”ו עמ’ 31 , ילקוט ווהלין טז’ – יז’ חשון תשי”ג עמ’ 64
